אלירן דה-מאיו » דף הבית > פודקאסטים והרצאות >
“אף שניתן לחיות מאה שנים בטיפשות ובחוסר שליטה עצמית, עדיפים חיים של יום אחד בחוכמה ומודעות”
הפרעות אכילה הן רק התסמין, הנזק לגוף ולבריאות הם תוצרי הלוואי.
ההפרעה הרגשית, בין אם במודע ובין אם לא, היא השורש, המקור הראשוני
לכל הפרעת אכילה ולכל הפרעת התנהגות המתבטאות באופנים שונים.
כל טיפול המתמקד בתסמינים ייעודו לכישלון או הצלחה זמנית בלבד.
אכילה רגשית מותרת על-פי חוק, אינה נחשבת לסם אסור ואף מקובלת חברתית.
הבחירה לסרב לאכילת מזון נחות באירוע משפחתי תוצג כעלבון או שיגעון,
מעשה שמבטא שליטה עצמית ולקיחת אחריות אינו מקובל חברתית.
יש לכך סיבות שמקורן בתקופת ההתפתחות המוקדמת ביותר לחיינו,
במצבים של בכי וחוסר בשביעות רצון נהגו לפצות אותנו במזונות ‘מנחמים’.
לימדו אותנו להסיט את תשומת הלב מהרגש אל הבטן ואל חוש הטעם, היתה זאת ועודנה
טכניקה יעילה ביותר להרגעת תינוקות בוכים ולנחמה אצל מתבגרים ומבוגרים בכל הגילאים.
ככל שהמאכלים מעובדים יותר והשפעתם דומה יותר לסם, כך המטרה מושגת ביעילות ובמהירות מרובה יותר.
כמובן שהרגשות שוב צפים, בתחפושות משתנות, הם שוב חוזרים ושוב מודחקים, בכל פעם הם שוב מופיעים בעוצמה הולכת ומתחזקת, מעייפת וכבדה עד שכבר איננו מוצאים את הכוחות להתמודד. אז אנו אוכלים עוד יותר או משתמשים בסמים חזקים עוד יותר, גם בכדי לפצות על הרגשות העתיקים וגם בכדי לפצות על חוסר האונים והעייפות המכריעים את נוכחותנו.
אכילה רגשית הינה רק תסמין ועל כן אין להתייחס אליה כאל מחלה או כהפרעה המצריכה טיפול.
כל טיפול המתמקד באכילה עצמה ייעודו להכשל. האכילה תתאזן מעצמה כאשר הרגשות יתקבלו ויתבטאו במלואם.
לא יהיה עוד צורך להדחיק או לפצות על דבר, האכילה תהיה לצורך הגוף והעונג המזדמן מכך בלבד.
האכילה הרגשית מתחילה מלידה ולעתים אף הפיתרון יימצא בגילאים צעירים וברגשות בלתי-פתורים. במציאות האינטנסיבית שבה אנו חיים, לעתים קרובות איננו מוצאים את הזמן ואת היכולת להקשיב, לנשום עמוק ולרווחה את החיים, לנשוף את הישן והמיותר, לשאוף את החדש והרצוי. לצורך כך פתחתי את הבית לבריאות והתכנסות לסיוע ותמיכה, לליווי אישי ולאורך כל הזמן שיידרש על-מנת לשאוף עמוק ככל שיתאפשר, למצוא מחדש את היכולת להתרגש, לראות מחדש את יופיים המלא, לשחרר את המיותר ולתת את המרחב להזדמנויות חדשות ורצויות.
“ניצחונות באלף קרבות ואלף חיילים אינם שווי ערך לניצחון אחד על עצמך”
(Be the Master of your own Mind)
לעתים קרובות מאוד הפרעת האכילה משולבת בהפרעה תזונתית אמיתית
תובנה זו המבוססת על חקירה אישית ושילוב של ממצאים מדעיים ממקורות שונים ומאסכולות שונות,
לשמחתי הרבה, תובנה זו כבר הוכיחה ואף מוכיחה את עצמה לעתים קרובות מאוד ועל-כן אני חש בר-מזל לשתף בה.
המעגל הרגשי אשר מתבטא בהפרעות האכילה והאכילה הרגשית מתבטא ומשתקף בבהירות:
גירוי רגשי -> השתוקקות לאוכלסם אחר -> הרגל קבוע -> אכילהשימוש -> תחושת אשמה – ושוב מהתחלה..
מדובר במעגל ההתמכרות המוכר והידוע לכול, אך מה אם הגירוי הראשוני איננו רגשי, אלא מוחי ! אם כן, מה ההבדל בין השניים ?
מקורותיה וסיבותיה לאכילה רגשית משתנים מאדם לאדם, אך המשותף בין כולן הן תחושות הריקנות ואי-השקט המבקשות להתמלא או להפסק. לדוגמא: שיעמום, עצבנות, מתח, פחד, חרדות, התרגשות, תאווה, בדידות ועצבות..
לרוב כשמשעמם אנו צופים בטלויזיה ואז האכילה הרגשית נעשית תוך כדי הסחת הדעת והיא נסבלת יותר.
לרוב במאורעות חברתיים אנו אוכלים יותר מזונות נחותים, כי אז האכילה הרגשית מקובלת על כולם והיא אף מהנה יותר.
בשני המקרים המעגל חוזר על עצמו ובמוקדם או במאוחר, תחושת האשמה שוב תשתלט ולאחר זמן מה של הבטחות, המעגל יתחיל ויתגלגל מחדש.
“אין דרך להימנע מאכילה כמו שאין דרך להימנע מלהרגיש, אז אנו מדחיקים את הרגשות באמצעות אכילה”
מקורותיה וסיבותיה לאכילת-היתר המוחית מבוססת על ההנחה שהגירוי הראשוני הינו במוח ורק לאחר מכן רגשי.
מערכת התגמול והחיזוק שבמוח מבקשת עוד ועוד גירויים הגורמים להפרשה של סרוטונין, דופאמין ואנדרופינים. הפרשות אלו מתרחשות בזמן האכילה הבריאה והן מתחזקות באופן חריג בזמן האכילה הנחותה של המזונות המעובדים ביותר.
גורמים נוספים הגורמים להפרשות דומות הם: יחסי-מין, קשרים משפחתיים וחברותיים, מוסיקה אהובה, חיבוק ממושך, הנקה ועוד…כאשר חסרים לנו מפגשים חברתיים וכאשר איננו מתחבקים ומקיימים מערכות יחסים אינטימיות, ההשערה היא שלרוב נפצה על כך עם אכילה או בשימוש מתמשך בסמים אחרים. הן האכילה והן יחסי מין והן הסמים גורמים להפרשות דומות של מתווכים עצביים ושל חומרים כימיים המייצרים תחושות של עונג, סיפוק ושלווה.
ומכיוון שאנו נולדים לעולם שבו האמא והסבתא, הדוד והדודה ‘קונים’ אותנו בסוכריות ובממתקים,
אלו הם סמים ! גם אם מותרים על-פי חוק ובמיוחד לילדים, אלו הם עדיין סמים.
ומכיוון שאלו הן עובדות, הסמים הללו וההתמכרויות הללו מלווים אותנו לכל ימי חיינו. גם לאחר גמילה אחת או שתיים, הזכרונות והצלקות עקב השימוש הממושך שבהם עדיין נותרות במוחנו. יכולות לעבור שנים עד שלגמרי מתרפאות.
ומכיוון שהאוכל משפיע על המוח, המוח משפיע בעצמו על הבחירות שלנו במזון. ככל שההתמכרות מגוונת יותר (ממתקים, אורז לבן, קמח לבן, משקאות מוגזים, דגני בוקר ומאפים ועוד ועוד…), כך הכשלון כבר ידוע מראש.
אנו נגמלים ממתוקים, אך ממשיכים לאכול אורז לבן מדי יום ואף דוחקים בילדים שלנו לאכול דגני בוקר על בסיס קבוע,
אנו רק מדמיינים שהשתחררנו, בוא בזמן שאנו מחליפים התמכרות אחת באחרת והמוח תמיד ידו על העליונה.
“אנחנו חושבים שאנחנו מחליטים מה וכמה לאכול,
אבל פעמים רבות הסביבה, ההקשר, הצנצנת או גודל הצלחת הם שמחליטים עבורנו.”
‘מעגל הרשע’ משמעו התמכרות פעילה שכאשר עוברות מספר שעות, אנו חשים באי-שקט וככל שאי-השקט מתמשך יותר ויותר, כך משתלטות החרדות וככל שאלו מתחזקות, אנו אוכלים בהתקפים חוזרים ונשנים, נרגעים ושוב חוזר על עצמו מההתחלה.
כולם מדמיינים (עד גיל מסוים..) שהם בשליטה מלאה ושהם בוחרים בעצמם לעשן סיגריות וסמים, לאכול מה שהם רוצים וכן הלאה… אך גם מחקרים על-בני אדם וגם על חולדות מוכיחים – נדיר למצוא אנשים הבוחרים בעצמם ושולטים בדרכי התנהגותם. חולדות היו מוכנות למות רק בכדי להמשיך ולקבל גירוי חשמלי באזור ספציפי במוח (הקשור בעונג הנובע מאכילה). החולדות הזניחו את הרגלי הניקיון, הרעיבו את צאצאיהן ונתנו להם למות, הן הפסיקו לאכול ומתו בעצמן, העיקר להמשיך ולקבל את הגירוי החשמלי באזור הספציפי והמדובר במוחן. תוצאות הניסוי חזרו על עצמן כאשר ניתנו לחולדות קוקאין או סוכר במחקרים נפרדים.
“האכילה משפיעה על המוח שמשפיע על הרגשות שמשנה את התודעה וההכרה.
האכילה משנה את התקשורת בין תאי-העצב, מוח האדם הוא פלסטי (גמיש), משתנה, לומד ומסתגל.
האכילה מעודדת שינויים מבניים כימיים במוח הקשורים לדפוסי הלמידה ולדפוסי ההתנהגות הקבועים.
סוג האוכלמזון הנאכל משנה את עוצמת הגירוי, ככל שעוצמתו חזקה יותר,
כך גם הפוטנציאל להתמכרות גדל גם-כן.ההתמכרות לאוכל נחות ולסמים אינה מעשה קסמים,
אלא התערבות חזקה מאוד בביולוגיה של הגוף ובמנגנונים הכימיים של המוח.”
כמה פעמים ניסיתם כבר להיגמל לבדכם ?
בין אם תשובתכם היא חד ספרתית ובין אם דו או תלת ספרתית,
אתם מודעים ואף לא מסוגלים לשכוח את התסמינים ואת האתגרים שבפעולה אמיצה ונחושה ככל שתהיה.
עייפות כרונית, כאבי-ראש, בחילות, שינויים קיצוניים במצבי רוח, אי-נחת, עצבנות, מתח והתפרצויות..
“רוב האנשים חיים את חייהם מבלי לעצור, מבלי לשאול שאלות,
מבלי לבחון האם הם חיים את חייהם של אחרים או את חייהם שלהם.
אנו חוששים לשאול שאלות מפני התשובות שנקבל,
יותר מאשר הפחד מהחיים שאנו חיים והסבל המתמשך שבהם.”
פתיחת הבית לבריאות והתכנסות שם בידינו את הכלים לעזור,
לתמוך ולהשיג את המטרות והשינויים הן במוח והן בנפש לטווח הארוך.
לא משנה כמה פגישות ייעשו או נעשו בקליניקה, אין כל דרך להשוות את כל אלו למספר ימים או שבועות רצופים של תמיכה ושל גמילה והדרכה להמשך הדרך. הפרעות אכילה ואכילה רגשית ניתנות לריפוי והשבת האיזון. כל יום שחולף ללא התייחסות וטיפול מן השורש, מרחיק עוד יותר את הסיכויים להצלחה.
אנו משתמשים בשילוב של גישות: צומות מבוססי מים קצרים, תזונת מיצים קצרה ובעיקר ולרוב תזונה מותאמת אישית, מאוזנת, מזינה יותר מכל תזונה אחרת שבכל מקום אחר בעולם, טעימה ומשביעה. תזונה אשר מגרה באופן מינימאלי את המוח ואת מערכת התגמול והחיזוק המתמכרת בקלות. לאחר מספר ימיםשבועות תסמיני הגמילה נעלמים ותחושת העוצמה, השליטה והשמחה הטבעית חוזרים ושבים, אנו מקבלים שוב את חיינו במתנה כפי שביום שנולדנו, רק שכעת, אין לנו את אמא שתקבע עבורנו, אלו אנחנו שבוחרים וקובעים לעצמנו.
“הרגל הוא הרגל. אי אפשר לזרוק אותו החוצה דרך החלון, צריך לפתות אותו לרדת מדרגה אחרי מדרגה.“ (מארק טווין)
אין זה הזמן והמקום להמשיך ולתאר את הקלקולים של האדם, האנושות ומוסדות הרפואה הפסיכיאטריים,
אין זה הזמן והמקום להמשיך ולתאר את הגורמים לשגשוג ההפרעות הנפשיות, הפרעות האכילה והאכילה הרגשית.
זה בדיוק הזמן והמקום להזמין את כולכם, כל אחד ואחת מכם, יחד עם משפחתכם, קרוביכם ושכניכם,
תפנו כ-3-5 שעות והזמינו אותי למרכז התרבות הקרוב ביותר למקום מגוריכם.
לטיפול בהפרעות אכילה ובאכילה רגשית יש להשתמש באותן הדרכים שנכונות למניעתן !
לריפוי התרבות והחברה יש למנוע תחילה את קלקול המוח והתודעה.
אני מזמין אתכם למפגש והרצאה שבהם אשתף בממצאים ההיסטוריים והעדכניים ברפואות המוח והנפש,,
על הדרכים המוכחות בלבד (ויש מאות ואלפים שכאלו אשר מוסתרות מהציבור..) למניעת הפרעות אכילה ואכילה רגשית.
אשתף בכל הממצאים שאחינו ואחיותנו הפרופסורים, הרופאים הבכירים ביותר במערכת הבריאות מונעים מאיתנו.
כל פסיכולוג, תזונאי ופסיכיאטר, אשר אינם מספרים לכם (החולים והבריאים) על הדרכים למניעה ולטיפול מן השורש, חוטאים ופושעים בשבועתם. הם אינם אשמים, כי הם בעצמם בני-אדם הנתונים ללחצים מערכתיים ולהפרעות התנהגות רגשיות משלהם, כמו התחלתו של כל תא סרטני בודד, גם הם הפכו לאדם (גידול) בוגר חסר שליטה וחסר כל רגישות למנגנוני הפיקוח, שלהם עצמם.
אפשר לטפל בהפרעות אכילה ובאכילה רגשית, ללא תרופות פסיכאטריות מדכאות ולכל החיים !
ניתן להפחית את הסבל הנוראי של אהובינו, אם רק יימצאו הכוחות שלנו להאמין, בהם ובעצמנו.
אפשר להשיג תוצאות ברוב המקרים כשמטפלים לאורך זמן וללא חומרי טשטוש
ככל שחולף יותר זמן וככל שמצטברות יותר צלקות של טיפולים שאינם מוצלחים, כך הסיכויים פוחתים,
לא נותר עוד מה לרפא, לא נותרו עוד מערכות בעלות כושר התחדשות,
המוח אינו מנצח, האדם הוא שהפסיד.
להזמנת הרצאה בנושא הפרעות אכילה ואכילה רגשית: לחצי כאן (058-4-818-518)
לפרטים אודות הבית לטיפול בהפרעות אכילה ואכילה רגשית: לחצי כאן
הישארו מעודכנים עם התכנים החדשים שלנו – הרשמו לקבלת עדכונים
לצ׳אט בוואטסאפ
