אלירן דה-מאיו » דף הבית >
סרטן היא מחלה מורכבת שיכולה להתפשט לחלקים שונים בגוף באמצעות תהליך הנקרא גרורות. גרורות הן הגורם השכיח ביותר למוות הקשור לסרטן והאתגר הגדול ביותר לטיפול ועצירת השגשוג הסרטני.
גרורות סרטניות מתרחשות כאשר תאים סרטניים מתנתקים מהגידול הראשוני ומתפשטים לחלקים אחרים בגוף דרך הדם או מערכת הלימפה. תאים אלה יכולים ליצור גידולים חדשים, שלעתים קרובות קשה יותר לטפל בהם מאשר הגידול המקורי. התפשטות גרורות מבוססת על תהליך המורכב משלבים מרובים, כולל פלישה, תוך-ווסציה, הובלה, אקסטרה וקולוניזציה.
גרורות סרטניות נוצרות באמצעות סדרה של תהליכים מורכבים הכוללים אינטראקציות בין תאים סרטניים והמיקרו-סביבה שלהם. תהליכים אלו כוללים שינויים בביטוי הגנים, שינויים במסלולי איתות התא ועיצוב מחדש של המטריצה החוץ-תאית. גרורות יכולות להיווצר כאשר תאים סרטניים מפתחים את היכולת להתחמק ממערכת החיסון, אשר אמורה להשמיד תאים לא תקינים וסרטניים מהגוף.
הגודל והמיקום של הגידול הראשוני, נוכחות של מוטציות גנטיות מסוימות, גורמי אורח חיים כגון עישון, תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית.
ניתן לאבחן גרורות סרטניות באמצעות מגוון טכניקות הדמיה, כולל טומוגרפיה ממוחשבת (CT), הדמיית תהודה מגנטית (MRI) וטומוגרפיה פליטת פוזיטרונים (PET). ביופסיות יכולות לשמש גם כדי לאשר נוכחות של תאים סרטניים במיקום החדש.
הטיפול בגרורות סרטן תלוי במספר גורמים, לרבות מיקומו וגודלו של הגידול הגרורתי, שלב הסרטן והבריאות הכללית של החולה. אפשרויות הטיפול עשויות לכלול ניתוח להסרת הגידול הגרורתי החדש, כימותרפיה, טיפול בקרינה, טיפול ממוקד ואימונותרפיה. במקרים רבים משתמשים בשילוב של כל הטיפולים הללו.
טיפול בגרורות סרטניות מציב מספר אתגרים, ביניהם הקושי באיתור ואבחון גרורות, עמידות של גידולים גרורתיים לטיפולי סרטן מסורתיים, והסיכון להיווצרות גרורות נוספות גם לאחר טיפול מוצלח. בנוסף, תופעות הלוואי של טיפולים בגרורות סרטניות יכולות להיות הרסניות ולגרוע דרמטית מאיכות החיים וכוחותיו של המטופל.
גרורות בכבד מתרחשות כאשר תאים סרטניים מגידול ראשוני בחלק אחר של הגוף מתפשטים לכבד דרך זרם הדם או מערכת הלימפה. גרורות בכבד קשורות לרוב לסרטן המעי הגס, אך יכולות להיגרם גם על ידי סרטן השד, הריאות וסוגים אחרים של סרטן.
גורמים מסוימים יכולים להגביר את הסיכון להתפתחותן. גורמי אורח חיים כמו צריכת אלכוהול, השמנת יתר ודיאטה עתירת שומן יכולים להגביר את הסיכון לגרורות בכבד.
תסמינים נפוצים כוללים כאבי בטן, בחילות והקאות, אובדן תיאבון, צהבת, עייפות וירידה במשקל. גרורות בכבד עשויות שלא לגרום לתסמינים כלשהם עד שהן גדלו לגודל משמעותי.
בדיקות הדמיה, לרבות אולטרסאונד, סריקת CT, MRI וסריקת PET. ניתן גם לבצע ביופסיה כדי לאשר את נוכחותם של תאים סרטניים בכבד. בדיקות דם עשויות לשמש גם כדי להעריך את תפקודי הכבד ולגלות שינויים חריגים.
אפשרויות הטיפול עשויות לכלול ניתוח, כימותרפיה, טיפול בקרינה, טיפול ממוקד ואימונותרפיה.
ניתוח נחשב לרוב לאופציה הטובה ביותר לטיפול בגרורות בכבד, במיוחד אם הגידולים מוגבלים במספרם ובגודלם. ההליך הכירורגי הנפוץ ביותר לגרורות בכבד נקרא כריתת כבד, הכולל הסרת חלק מהכבד המכיל את הגידולים. במקרים מסוימים, השתלת כבד עשויה להיחשב כאפשרות טיפולית משלימה.
עבור מטופלים שאינם מועמדים לניתוח, או שהניתוח אינו אפשרי עבורם, ניתן לשקול אפשרויות טיפול אחרות. אלה כוללים כימותרפיה, טיפול בקרינה, טיפול ממוקד ואימונותרפיה. כל אחד מהטיפולים הללו פועל בצורה שונה להרוס או לכווץ את הגידולים.
גרורות לסרטן הערמונית מתרחשות כאשר תאים סרטניים מבלוטת הערמונית מתפשטים לחלקים אחרים בגוף דרך זרם הדם או מערכת הלימפה. האתרים הנפוצים ביותר של גרורות של סרטן הערמונית הם העצמות, בלוטות הלימפה, הכבד והריאות.
תסמינים של גרורות של סרטן הערמונית יכולים להשתנות בהתאם למיקום שאליהן התפשטו תאים סרטניים מבלוטת הערמונית. התסמינים השכיחים כוללים כאבי עצמות, קושי במתן שתן, עייפות, ירידה במשקל ונפיחות ברגליים ובכפות הרגליים. גרורות של סרטן הערמונית עשויות שלא לגרום לתסמינים כלשהם עד שהן גדלו לגודל משמעותי.
טיפול הורמונלי משמש לעתים קרובות לטיפול בגרורות של סרטן הערמונית שהתפשטו לעצמות. טיפול זה פועל על ידי חסימת ייצור או פעולתם של הורמונים זכריים, אשר יכולים להאט את צמיחתם של תאי סרטן הערמונית. טיפול הורמונלי יכול להינתן ככדור, זריקה או שתל.
גרורות בריאות מתרחשות כאשר תאים סרטניים מגידול ראשוני בחלק אחר של הגוף מתפשטים לריאות דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. סוגי הסרטן השכיחים ביותר המתפשטים לריאות כוללים סרטן השד, המעי הגס והערמונית, כמו גם מלנומה וסרקומה.
הסיבות המדויקות לגרורות בריאות אינן מובנות במלואן, אך גורמים מסוימים יכולים להגביר את הסיכון להתפתחותן. אלה כוללים את הגודל והמיקום של הגידול הראשוני, שלב הסרטן וסוג הסרטן. בנוסף, גורמי אורח חיים כגון עישון, תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית יכולים גם הם להגביר את הסיכון לגרורות בריאות.
תסמינים של גרורות בריאות יכולים להשתנות בהתאם לגודל ולמיקום של הגידולים. תסמינים נפוצים כוללים שיעול, קוצר נשימה, כאבים בחזה, עייפות וירידה במשקל. במקרים מסוימים, גרורות בריאות עשויות לא לגרום לתסמינים כלשהם עד שהן גדלו לגודל משמעותי.
ניתוח נחשב לרוב לאופציה הטובה ביותר לטיפול בגרורות בריאות, במיוחד אם הגידולים מוגבלים במספרם ובגודלם. ההליך הכירורגי הנפוץ ביותר לגרורות בריאות נקרא כריתת ריאות, הכוללת הסרת חלק הריאה המכיל את הגידולים. במקרים מסוימים, השתלת ריאות עשויה להיחשב כאופציה טיפולית.
עבור מטופלים שאינם מועמדים לניתוח, או שהניתוח אינו אפשרי עבורם, ניתן לשקול אפשרויות טיפול אחרות. אלה כוללים כימותרפיה, טיפול בקרינה, טיפול ממוקד ואימונותרפיה. כל אחד מהטיפולים הללו פועל בצורה שונה להרוס או לכווץ את הגידולים.
גרורות בעצמות מתרחשות כאשר תאים סרטניים מגידול ראשוני בחלק אחר של הגוף מתפשטים לעצמות דרך זרם הדם או מערכת הלימפה. סוגי הסרטן הנפוצים ביותר שמתפשטים לעצמות כוללים סרטן השד, הערמונית, הריאות והכליות.
הסיבות המדויקות לגרורות בעצמות אינן מובנות במלואן, אך גורמים מסוימים יכולים להגביר את הסיכון להתפתחותן. אלה כוללים את הגודל והמיקום של הגידול הראשוני, שלב הסרטן וסוג הסרטן. בנוסף, גורמי אורח חיים כגון עישון, תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית יכולים גם הם להגביר את הסיכון לגרורות בעצמות.
תסמינים של גרורות בעצמות יכולים להשתנות בהתאם למיקום והיקף הגידולים. תסמינים נפוצים כוללים כאבי עצמות, שברים, עייפות וחולשה. במקרים מסוימים, גרורות בעצמות עשויות שלא לגרום לתסמינים כלשהם עד שהן גדלו לגודל משמעותי.
אבחון גרורות בעצמות כולל מגוון בדיקות הדמיה, לרבות צילומי רנטגן, סריקות CT, MRI ו-PET. ביופסיית עצם עשויה להתבצע גם כדי לאשר את נוכחותם של תאים סרטניים בעצם. בדיקות דם עשויות לשמש גם כדי להעריך שינויים ברמות הסידן ולגלות מרקרים הקשורים לגידול.
ניתוח נחשב לרוב לאופציה הטובה ביותר לטיפול בגרורות בעצמות הגורמות לכאב משמעותי או בסיכון לגרימת שברים. ההליכים הכירורגיים הנפוצים ביותר לגרורות בעצמות כוללים כריתת גידול והליכי ייצוב עצם. במקרים מסוימים, ניתן לשקול גם ניתוח החלפת מפרקים.
טיפול בקרינה הוא אפשרות טיפול נפוצה לגרורות בעצמות. טיפול זה משתמש בקרינה עתירת אנרגיה כדי להשמיד תאים סרטניים בעצם. טיפול בקרינה יכול להינתן חיצונית או פנימית, בהתאם למיקום והיקף הגידולים.
חומרים מחזקי עצם הם תרופות המסייעות לחזק ולהגן על העצם בחולים עם גרורות בעצמות. תרופות אלו יכולות לעזור להפחית את הסיכון לשברים ולשפר את איכות החיים. דוגמאות לחומרים משנים עצם כוללים ביספוספונטים ודנוסומאב.
מספר גורמים יכולים להשפיע על סיכויי ההחלמה כאשר יש גרורות. אלה כוללים את סוג ושלב הסרטן הראשוני, מיקום והיקף הגרורות, גיל החולה ובריאותו הכללית וסוג הטיפול המתקבל. בנוסף, מוטציות גנטיות מסוימות ומרקרים ביולוגיים יכולים גם להשפיע על הפרוגנוזה.
תוחלת החיים לסרטן גרורתי משתנה בהתאם לסוג הסרטן. לסוגים מסוימים של סרטן, כמו סרטן האשכים ולימפומה של הודג'קין, יש שיעור ריפוי גבוה גם כשהם התפשטו לחלקים אחרים בגוף. לסוגים אחרים של סרטן, כמו סרטן הלבלב וסרטן הריאות, יש תוחלת חיים גרועה כאשר הם חולקים גרורות. סרטן גרורתי לרוב קשה יותר לטיפול מאשר סרטן בשלב מוקדם, וסיכויי ההחלמה נמוכים יותר.
הישארו מעודכנים עם התכנים החדשים שלנו – הרשמו לקבלת עדכונים
לצ׳אט WA
