הפרעת אישיות גבולית | תסמינים | דרגות | מיניות | שקטה | סימפטומים

הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder – BPD) היא מצב נפשי שבו אנשים חווים דפוסי חשיבה, התנהגות ותחושות שאינם יציבים. היא מתאפיינת בקשיים בניהול רגשות, פחד משינוי, ועיתים קרובות קיום קשרים אינטימיים בעייתיים. הפרעת אישיות זו נפוצה יותר בקרב נשים, אך יכולה להתרחש גם אצל גברים.

גורמים אפשריים להפרעת אישיות גבולית

הגורמים המדויקים אינם מובנים במלואם, אך מחקרים מראים כי ההפרעה נובעת ככל הנראה משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ונוירולוגיים.

הנה כמה מהם:

גורמים גנטיים: אנשים עם היסטוריה משפחתית של BPD או הפרעות נפשיות אחרות עשויים להיות בעלי סיכון גבוה יותר לפתח את ההפרעה.

הפרעות במוח: מחקרים המשתמשים בטכניקות הדמיית מוח הראו הבדלים במוחם של אנשים עם BPD בהשוואה לאלו ללא ההפרעה. הבדלים אלה כוללים לרוב אזורים במוח האחראים על ויסות רגשות ושליטה בדחפים.

גורמים נוירוביולוגיים: חוסר ויסות של נוירוטרנסמיטורים מסוימים, כמו סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין, נקשר לחוסר יציבות במצב הרוח ולהתנהגויות אימפולסיביות הבאות לידי ביטוי ב-BPD.

גורמים סביבתיים: חוויות טראומטיות ואירועי ילדות שליליים קשורים בדרך כלל להתפתחות BPD. חוויות אלו יכולות לכלול התעללות פיזית, מינית או רגשית, הזנחה או אובדן של הורה או מטפל.

סביבה משפחתית מבטלת: זוהי סביבה שבה החוויות והביטויים הרגשיים של אדם ממוזערים באופן עקבי או מבוטלים. זה יכול להוביל לקשיים בוויסות רגשות והתפתחות תסמיני BPD.

נטייה ביולוגית: להגיב בצורה אינטנסיבית יותר ללחץ ולגירויים רגשיים, אשר יכולים לתרום לחוסר הוויסות הרגשי הבא לידי ביטוי ב-BPD.

גורמים טמפרמנטליים: תכונות אישיות מסוימות, כמו רגישות גבוהה, אימפולסיביות ותגובתיות רגשית, עשויות להגביר את הסיכון לפתח BPD בשילוב עם גורמי סיכון אחרים.

גורמים תרבותיים וחברתיים: יכולים להשפיע על ההתפתחות והביטוי של ההפרעה. סטיגמטיזציה של בעיות בריאות הנפש, גישה מוגבלת לטיפול נפשי ונורמות תרבותיות סביב ביטוי רגשי יכולים לשחק תפקיד.

הפרעת אישיות גבולית תסמינים

רגשות עזים ולא יציבים: מעבר מהיר מתחושת שמחה קיצונית לדיכאון עמוק או כעס תוך פרק זמן קצר.

פחד נטישה: פחד עז להינטש או להידחות על ידי אחרים, ומאמץ יתר למנוע נטישה בין אם היא אמיתית או רק במוחו של האדם.

יחסים לא יציבים: קשרים בין אישיים סוערים ובלתי יציבים, וקושי לשמור על מערכות יחסים בריאות עקב תגובות רגשיות קיצוניות וקונפליקטים תכופים.

אימפולסיביות: יכולה להתבטא בהתנהגויות פזיזות כמו שימוש בסמים, אכילה מופרזת, נהיגה פזיזה והתנהגויות של פגיעה עצמית.

דימוי עצמי לא יציב: ייתכנו שינויים מהירים בזהות העצמית, בערכים ובמטרות שלהם.

קושי בשליטה בכעס: שמוביל לביטויים עזים ובלתי הולמים של כעס.

תחושות ריקנות כרונית: ושעמום, שעלולים לתרום להתנהגויות אימפולסיביות ולחיפוש אחר גירוי או הסחת דעת.

פגיעה עצמית: כמו חיתוך או שריפה. וסיכון גבוה לרעיונות אובדניים ולנסיונות התאבדות.

הפרעת זהות: תחושת עצמי וזהות עצמית יכולה להיות לא ברורה או לא יציבה, ומאבק להגדיר את הערכים, האמונות והזהות האישית.

פרנויה ודיסוציאציה: בזמנים של מתח קיצוני או סערה רגשית, ייתכנו מחשבות פרנואידיות או תסמינים דיסוציאטיביים, הכוללים תחושת ניתוק מהמחשבות, הרגשות, הזהות או הסביבה.

דרגות

הפרעת אישיות גבולית יכולה להתרחש בדרגות שונות:

• קל: תסמינים מינימליים, עם יכולת תפקוד יחסית גבוהה.
• בינוני: תסמינים בולטים יותר, אך עם יכולת תפקוד מסוימת במצבים חברתיים או בעבודה.
• חמור: תסמינים חמורים שמפריעים כמעט לכל תחומי החיים, עם קשיים חמורים בשמירה על מערכות יחסים.

הפרעות אישיות גבולית שקטה

הפרעת אישיות גבולית "שקטה" מתייחסת לאנשים שחווים את התסמינים אך לא מבטאים אותם באופן גלוי. הם עשויים להיראות רגועים או נורמליים, אך חווים סערות רגשיות פנימיות, דבר שמקשה על זיהוי ההפרעה.

מיניות

אנשים עם הפרעת אישיות גבולית עשויים לחוות קונפליקטים במיניות, כולל התנהגויות אימפולסיביות או חיפוש של קירבה רגשית מידית. זה יכול להוביל לבעיות במערכות יחסים אינטימיות.

הפרעת אישיות גבולית וזוגיות

הפרעת אישיות גבולית יכולה להשפיע באופן משמעותי על מערכות יחסים רומנטיות. הרגשות העזים והבלתי יציבים, הפחד מנטישה, האימפולסיביות והקושי לווסת את ההתנהגויות משפיעים על האינטראקציות עם בני זוג רומנטיים.

אידיאליזציה ודה-וולואציה: דפוס של מעבר מהיר בין אידיאליזציה של בני הזוג הרומנטיים (ראייתם כמושלמים, "המושיעים") לבין הפחתה בערכם (ראייתם כאיומים, "הנבלים"). תנודה עזה זו בתפיסה יכולה ליצור בלבול וסערה רגשית עבור שני בני הזוג.

פחד נטישה: המעורר קנאה קשה ומאמצים למנוע נטישה בין אם אמיתית או לא, דבר המייצר לחץ על מערכת היחסים.

תגובות רגשיות אינטנסיביות: רגשות בעוצמה רבה וקושי לווסת את התגובות הרגשיות. זה יכול לגרום להתפרצויות רגשיות ולקונפליקטים תכופים בתוך מערכת היחסים.

אימפולסיביות: יכולה להתבטא בדרכים שונות בתוך מערכת יחסים רומנטית. לדוגמה: הוצאות כספיות אימפולסיביות, שימוש בסמים או החלטות פתאומיות שעלולות ליצור חוסר יציבות ומתח.

פגיעה עצמית: כמו חיתוך או שריפה, בזמנים של מצוקה רגשית, מטרידה ומדאיגה את בני הזוג.

התנהגות מניפולטיבית: כמו, איום בפגיעה עצמית או התאבדות, בניסיון לשמור על תשומת הלב והתמיכה הרגשית של בני הזוג.

תחושות ריקנות כרונית: עלולה להוביל לרצון לגירוי מתמיד או למעורבות מבני הזוג.

קשיים בשמירה על גבולות: שעלולים לגרום לתלות בבני הזוג או חוסר מרחב אישי במערכת היחסים.

הפרעת אישיות גבולית מיניות

הפרעת אישיות גבולית כרוכה בעיקר באתגרים בוויסות רגשי, בזהות עצמית וביחסים בין אישיים. גורמים אלה יכולים גם להשפיע על החוויות וההתנהגויות המיניות של האדם.

רגשות עזים והתנסויות מיניות: תשוקות מיניות עזות שיכולות להוביל לעניין מוגבר במין ובחקירה מינית.

אימפולסיביות והתנהגויות מיניות מסוכנות: זה עשוי לכלול מין לא מוגן, קיום יחסי מין עם מספר בני זוג או עיסוק בפעילויות מיניות מסוכנות מבלי לשקול השלכות אפשריות.

פחד נטישה: שימוש במין כדרך לחפש ביטחון או קרבה מבני הזוג שלהם, שעלול להוביל לדינמיקה מורכבת בתוך מערכת היחסים.

בעיות בדימוי עצמי ובדימוי גוף: עשויות להשפיע על תחושת הנוחות של הסובלים מההפרעה עם גופם, ועל יכולתם להיות באינטימיות מינית.

אידיאליזציה ודה-וולואציה אצל בני זוג מיניים: נטייה לראות בני זוג מיניים במונחים קיצוניים של הכל או כלום.

דיסוציאציה: עלולה להיות מטרידה במיוחד במהלך חוויות מיניות, ויכולה להיות קשורה לחוויות טראומטיות בעבר.

הפרעה בתפקוד המיני: התנודתיות הרגשית והמתח הקשורים להפרעה יכולים לתרום להפרעות בתפקוד המיני במקרים מסוימים.

הפרעת אישיות גבולית והורות

הורות יכולה להיות מאתגרת במיוחד עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית עקב חוסר הוויסות הרגשי, האימפולסיביות והיחסים הלא יציבים הקשורים להפרעה.

חוסר ויסות רגשי: התנודות הרגשיות עלולות להשפיע על יכולתו של האדם לספק סביבה יציבה ומטפחת עבור ילדיו.

פחד נטישה: לעורר חרדה יתרה מכך שהילדים יעזבו אותם או ייווצרו התקשרויות חזקות למטפלים אחרים.

אימפולסיביות: עלולה להוביל לקבלת החלטות שאולי לא תמיד יהיו לטובת הילד. לדוגמה: הוצאות כספיות אימפולסיביות או התנהגויות מסוכנות שיכולות להשפיע על היציבות הפיננסית והבטיחות של המשפחה.

מודל לחיקוי: ילדים לומדים לעתים קרובות על ידי התבוננות בהוריהם. הורים עם BPD צריכים להיות מודעים לכך שהתגובות הרגשיות, התנהגויותיהם ומנגנוני ההתמודדות שלהם עשויים להשפיע על התפתחות ילדיהם.

טיפול עצמי: הורות יכולה להיות תובענית, ואנשים עם BPD עלולים להזניח את הטיפול העצמי בשל ההתמקדות האינטנסיבית שלהם בילדיהם.

תקשורת יעילה ושיתוף פעולה עם ההורה השני חיוניים לרווחתו של הילד, ויכולה לעזור לספק לילד יציבות, והכרה בצרכים הרגשיים וההתפתחותיים שלו.

הפרעת אישיות גבולית שקטה

המונח "אישיות גבולית שקטה" משמשת באופן לא פורמלי לתיאור אנשים המפגינים מאפיינים של הפרעת אישיות גבולית אך אינם מציגים אותם באופן גלוי או דרמטי.

מאבקים פנימיים: רגשות עזים, שינויים במצב הרוח, פחד נטישה וקשיים במערכות יחסים, אשר מופנמים ולא באים לידי ביטוי כלפי חוץ.

שמירה על פרופיל נמוך: חוסר הפגנה של התפרצויות רגשיות קיצוניות ונראות לעין, אימפולסיביות או התנהגויות הרס עצמי הקשורות להפרעת אישיות גבולית.

פגיעה והרס עצמי: עיסוק בהתנהגויות של פגיעה עצמית כמו חיתוך או שריפה, והסתרה שלהם מאחרים, המקשה על זיהוין.

הימנעות: כמנגנון התמודדות עם הפחד מנטישה או דחייה. הימנעות זו כוללת התרחקות רגשית מאחרים או הימנעות מוחלטת ממצבים חברתיים.

פרפקציוניזם: צורך עז בפרפקציוניזם או שליטה כדרך להתמודד עם הרגשות והחרדות. זה יכול להוביל לביקורת עצמית ולתחושה מתמדת של אי עמידה בסטנדרטים שלהם.

קושי בבקשת עזרה: בשל הפנמת הרגשות והרצון להימנע מקונפליקטים בינאישיים. זה יכול לעכב את האבחון והטיפול.

הפרעת אישיות גבולית בדידות

מספר גורמים תורמים לקשר בין הפרעת אישיות גבולית לבין בדידות:

פחד נטישה: אנשים עם BPD מפרשים לעתים קרובות פעולות או מצבים כסימנים לדחייה. זה יכול לגרום לתחושת בדידות מוגברת, אפילו כשיש מערכות יחסים תומכות.

אימפולסיביות: התנהגויות אימפולסיביות יכולות ליצור חוסר יציבות בקשרים אישיים. זה יכול לתרום לתחושות של בדידות כאשר יש מתח במערכות יחסים או שהן מסתיימות בפתאומיות.

תגובות רגשיות אינטנסיביות: עלולות להוביל לקונפליקטים ואי הבנות במערכות יחסים, להקשות על שמירה על קשרים יציבים, וכך להגביר תחושות הבידוד.

אידיאליזציה ודה-וולואציה: דפוס זה יכול ליצור מערכות יחסים סוערות ובלתי יציבות ולתרום לתחושת בדידות כאשר מרחיקים אנשים בתקופות של דה-וולואציה.

קושי לסמוך על אחרים: עקב חוויות קודמות של דחייה או נטישה. חוסר אמון זה עלול להוביל לקשיים ביצירת ושימור מערכות יחסים משמעותיות, וכתוצאה מכך לבדידות.

בידוד חברתי: הימנעות מאינטראקציות חברתיות כמנגנון התמודדות, כדי למנוע את הכאב של נטישה. הבידוד יכול להעצים את תחושות הבדידות.

תחושות ריקנות כרוניות: עלולות להחמיר את תחושת הבדידות.

קושי בהרגעה עצמית: והסתמכות במידה רבה על אחרים לתמיכה רגשית, עלולים ליצור עומס על מערכות יחסים ולגרום לתחושת בדידות כאשר התמיכה אינה זמינה.

הפרעת אישיות גבולית אבחון משנית

ראיון קליני: שאלות על התסמינים, החוויות הרגשיות וההיסטוריה הרפואית והכללית, כולל מערכות יחסים והתנהגויות שונות של המטופל.

קריטריונים לאבחון: על פי מדריך האבחון של הפרעות נפשיות (DSM-5).

כלי הערכה: כמו שאלונים מובנים, כדי לאסוף מידע נוסף על הסימפטומים והתפקוד של המטופל. כלים אלה יכולים לעזור לספק הערכה אובייקטיבית יותר.

בדיקות רפואיות מקיפות: כדי לשלול כל מצב פיזי או בעיות רפואיות שיכולות לתרום לתסמינים של המטופל. מצבים רפואיים מסוימים יכולים לחקות או להחמיר תסמיני BPD.

בדיקה פסיכולוגית: ניתן לבצע מבחנים או הערכות פסיכולוגיות כדי לקבל תובנה נוספת לגבי התפקוד הרגשי והקוגניטיבי של המטופל. בדיקות אלו יכולות לעזור לאשר את קיומה של ההפרעה ולשלול הפרעות אחרות שלהן תסמינים דומים, וגם לאשר קיומן של הפרעות אחרות, כמו דיכאון או חרדה, הקיימות במקביל להפרעת אישיות גבולית.

משך ויציבות התסמינים: התסמינים צריכים להתקיים במשך תקופה ממושכת (בדרך כלל לפחות שנה אחת).

הערכת גורמים תרבותיים: שעשויים להשפיע על קיומם של התסמינים ועל חוויות המטופל.

טיפול בהפרעת אישיות גבולית

טיפול דיאלקטי התנהגותי(DBT): זהו אחד הטיפולים המבוססים והיעילים ביותר להפרעת אישיות גבולית. הוא מתמקד בלימוד מיומנויות של וויסות רגשי וכולל לרוב גם טיפול פרטני וגם טיפול קבוצתי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): יכול לעזור לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית לזהות דפוסי חשיבה והתנהגויות שכדאי לשנות, ולהועיל בטיפול בבעיות ספציפיות כמו אימפולסיביות ופגיעה עצמית.

טיפול ממוקד סכמה: צורת טיפול זו נועדה כדי להתמודד עם אמונות וסכמות שליליות עמוקות וארוכות שנים של המטופל כלפי עצמו.

טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT): מתמקד בשיפור היכולת של אדם להבין את המחשבות והרגשות שלו ושל אחרים, ויכול להועיל לשיפור מערכות יחסים ולהפחתת קונפליקטים בין אישיים.

פסיכותרפיה ממוקדת העברה (TFP): זהו טיפול פסיכודינמי המתמקד במערכות היחסים של המטופל ובדרך בה הוא חווה ומתייחס לאחרים. מטרתו היא לעזור לאנשים לפתח תחושת ערך עצמי חיובית יותר.

אשפוז או תוכניות אמבולטוריות אינטנסיביות: במקרים חמורים של הפרעת אישיות גבולית, או כאשר אנשים נמצאים בסיכון לפגיעה עצמית או התאבדות, ייתכן שיהיה צורך באשפוז או בתוכניות חוץ אינטנסיביות כדי לספק התערבות מיידית במשבר ולייצב את מצבם.

טיפול משפחתי וזוגי: שיתוף בני משפחה או בני זוג בטיפול יכול להועיל בשיפור התקשורת, ההבנה והתמיכה באדם עם הפרעת אישיות גבולית. זה גם יכול לעזור להתמודד עם קשיים במערכות יחסים.

טיפול מתמשך: תמיכה ארוכת טווח מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, וגם חברים ובני משפחה, חיונית עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית.

הפרעת אישיות גבולית טיפול תרופתי

טיפול תרופתי בלבד אינו נחשב לטיפול ראשוני בהפרעת אישיות גבולית, אך הוא יכול להיות תוספת מועילה לפסיכותרפיה וצורות תמיכה אחרות.

הנה מספר תרופות שניתן להשתמש בהן בטיפול ב-BPD:

תרופות נוגדות דיכאון: כמו מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI) או מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין-נוראפינפרין (SNRI), עשויות להירשם כדי לטפל בסימפטומים של דיכאון וחרדה הקשורים לעתים קרובות עם BPD. דוגמאות: פלואוקסטין (פרוזק), סרטרלין (זולופט) וונלאפקסין (אפקסור).

מייצבי מצב רוח: כמו ליתיום או תרופות נוגדות פרכוסים (לדוגמה, למוטריגין) עשויים לעזור לווסת שינויים במצב הרוח ואימפולסיביות. ליתיום, במיוחד, הוכח כיעיל בהפחתת התנהגויות של פגיעה עצמית אצל חלק מהאנשים עם BPD.

תרופות אנטי פסיכוטיות: עשויות להירשם לטיפול בהפרעות מצב רוח חמורות ותסמינים הדומים לפסיכוטיים שיכולים להופיע ב-BPD. דוגמאות: aripiprazole או olanzapine.

תרופות נוגדות חרדה: ניתן לרשום בנזודיאזפינים, כמו דיאזפאם (ואליום) או לוראזפאם (Ativan), לטווח קצר, כדי לסייע בהפחתת חרדה. תרופות אלו ניתנות בזהירות בשל הסיכון להתמכרות.

תרופות לשינה: הפרעות שינה שכיחות אצל אנשים עם הפרעת אישיות גבולית. ניתן לרשום תרופות הרגעה לשיפור איכות השינה או כדורי שינה שאינם בנזודיאזפינים כמו zolpidem או trazodone.

טיפולים אלטרנטיבים להפרעת אישיות גבולית

מיינדפולנס ומדיטציה: יכולים לעזור לאנשים עם BPD להיות מודעים יותר למחשבות ולרגשות שלהם וללמוד לווסת אותם ביעילות. ניתן לשלב מיינדפולנס בהיבטים שונים של חיי היומיום כדי לקדם יציבות רגשית.

יוגה: תרגול המשלב תנוחות גופניות, תרגילי נשימה וטכניקות מדיטציה כדי לקדם הרפיה, להפחית מתח ולשפר את הרווחה הרגשית. זה יכול להיות תרגול מועיל לוויסות רגשי.

טיפול באמנות ויצירה: טיפול באמנות, תרפיה במוזיקה וטיפולים יצירתיים אחרים יכולים לספק מוצא יצירתי לאנשים עם BPD להביע את רגשותיהם ולקבל תובנה על חוויותיהם. טיפולים אלו יכולים להיות מועילים במיוחד למי שמתקשה בתקשורת מילולית.

ספרי עזרה עצמית וחוברות עבודה: ישנם ספרי עזרה עצמית וחוברות עבודה שתוכננו במיוחד עבור אנשים עם BPD. הם יכולים לספק מידע רב ערך, אסטרטגיות התמודדות ותרגילים לניהול סימפטומים ושיפור המודעות העצמית.

קבוצות תמיכה: יכולות להציע תחושה של קהילה והבנה. שיתוף חוויות עם אחרים הסובלים מהפרעה זו יכול להפחית את תחושות הבדידות ולספק תובנות ותמיכה חשובות.

דיקור ורפואה סינית מסורתית: יכולים לסייע בוויסות רגשי והפחתת מתח.

צמחי מרפא ותוספי מזון: כמו חומצות שומן אומגה 3, שורש ג'ון ולבנדר, נמצאו כמסייעים באיזון מצב הרוח.

ארומתרפיה: הכוללת שימוש בשמנים אתריים, יכולה להיות מרגיעה ומשפרת מצב הרוח. ריחות כמו לבנדר, קמומיל ורוזמרין מסייעים לרגיעה.

הפרעת אישיות גבולית – טיפול טבעי בבית הבריאות

הטיפול שלנו מתחיל בתזונה מותאמת אישית, הכוללת מזונות שמסייעים בהגברת הרגשה רגשית טובה, כמו פירות, ירקות, ודגנים מלאים. תזונה זו עשויה לשפר את מצב הרוח ולתמוך בבריאות המערכת העצבית.

בנוסף, אנו מציעים טיפולים טבעיים כמו טיפול פסיכולוגי בשילוב טכניקות מיינדפולנס ומדיטציה, שמסייעות במיקוד פנימה ובפיתוח כלים להתמודד עם רגשות קשים. טיפולים כמו רפלקסולוגיה ועיסוי יכולים לסייע בשיפור התחושה הגופנית והנפשית.

פעילות גופנית מתונה כמו יוגה או טאי צ'י יכולה לשפר את המודעות לגוף, להקל על מתח ולחזק את תחושת הרוגע.

הצוות המקצועי שלנו בבית הבריאות מעניק ליווי אישי ותשומת לב מלאה לכל מטופל, עם תוכנית טיפול מותאמת לצרכים הייחודיים שלו. החיבור לטבע ולסביבה המרגיעה שלנו תומך בתהליך הריפוי.

בית הבריאות מזמין אתכם לחוות טיפול הוליסטי בהפרעת אישיות גבולית, המשלב תזונה בריאה, טיפולים טבעיים ותמיכה אישית, כדי לשפר את איכות החיים ולהחזיר את האיזון לגוף.

הפרעת אישיות גבולית – תזונה

כך היא יכולה לסייע להתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית:

ייצוב מצב הרוח: צריכת תזונה עשירה בפחמימות מורכבות, חלבונים רזים ושומנים בריאים מספקת מקור קבוע של אנרגיה ומסייעת לווסת את רמות הסוכר בדם, תוך הפחתת שינויים במצב הרוח הנפוצים ב-BPD.

חומצות שומן אומגה 3: חומצות שומן אומגה 3, שנמצאות בדגים שומניים, זרעי פשתן ואגוזי מלך, מסייעות לשיפור מצב הרוח והפחתת הסימפטומים של דיכאון וחרדה.

ויטמינים ומינרלים: כמו ויטמינים מקבוצת B, מגנזיום ואבץ, חיוניים לתפקוד תקין של המוח ולרווחה רגשית. תזונה מאוזנת הכוללת מגוון של פירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים יכולה לספק את רכיבי התזונה החיוניים הללו.

הידרציה: התייבשות יכולה להשפיע על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי. שמירה על רמת נוזלים טובה חשובה לשמירה על בהירות מחשבתית ויציבות רגשית.

הפחתת טריגרים למזון: זיהוי והימנעות ממזונות טריגר יכולים לעזור להפחית מצוקה רגשית. טריגרים נפוצים עשויים לכלול קפאין, סוכר או מזון מעובד.

שגרה של ארוחות: קביעת זמני ארוחות ואכילה בלוח זמנים עקבי יכולים לספק תחושת יציבות.

אכילה מודעת: טכניקות אכילה מודעת יכולות לסייע בהפחתת אכילה אימפולסיבית או רגשית.

הפחתת מתח: תזונה מאוזנת היטב יכולה לספק לגוף את החומרים המזינים הדרושים לו כדי להתמודד טוב יותר עם מתח, שהוא טריגר משמעותי לתסמיני BPD.

הפרעת אישיות גבולית – פעילות גופנית

הנה איך פעילות גופנית יכולה לעזור לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית:

שיפור מצב הרוח: פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, שהם משפרי מצב רוח טבעיים. עיסוק בפעילות גופנית סדירה יכול לעזור גם לייצב את מצב הרוח ולהפחית את עוצמת השינויים במצב הרוח.

הפחתת מתח: פעילות גופנית מורידה את רמות הקורטיזול, וכך מפחיתה מתח ומקדם רגיעה.

ויסות רגשי: פעילות גופנית יכולה לעזור לאנשים לפתח מיומנויות ויסות רגשי על ידי הפעילות הגופנית, המשמשת כמוצא מובנה ובריא לשחרור רגשות עצורים. זה יכול להפחית התנהגויות אימפולסיביות ולשפר את החוסן הרגשי.

שיפור בהערכה העצמית: עיסוק בפעילות גופנית סדירה והשגת יעדי כושר יכולים להגביר את ההערכה העצמית ואת הביטחון העצמי, ולהוביל לדימוי עצמי חיובי יותר.

שיפור בתפקוד הקוגניטיבי: פעילות גופנית משפרת את התפקוד הקוגניטיבי, כולל זיכרון וריכוז, ויכולה לעזור לחשוב באופן ברור יותר, לקבל החלטות טובות יותר, ולהפחית את האימפולסיביות.

שגרה: של פעילות גופנית יכולה לספק תחושה של יציבות ולעזור בהפחתת תחושות של כאוס.

אינטראקציה חברתית: השתתפות בשיעורי התעמלות קבוצתיים יכולה לספק אינטראקציה חברתית ולעזור לבנות ולשמור על מערכות יחסים בריאות יותר. קשרים חברתיים אלו יכולים להציע תמיכה רגשית ולהפחית תחושות של בדידות.

מנגנון התמודדות: פעילות גופנית יכולה לשמש כמנגנון התמודדות בריא להתמודדות עם רגשות קשים, ולהוות אלטרנטיבה להתנהגויות של הרס עצמי.

הסחת דעת ממחשבות שליליות: ומהרהורים. פעילות גופנית מסייעת לשבור את מעגל החשיבה השלילית הנפוץ ב-BPD.

שינה טובה יותר: פעילות גופנית סדירה יכולה לשפר את איכות השינה, שהיא חיונית לוויסות רגשי ולבריאות הנפשית הכללית. שינה מספקת יכולה להפחית שינויים במצב הרוח ואימפולסיביות.

הפרעת אישיות גבולית – שינה

כך שינה יכולה לסייע להתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית:

ויסות רגשי: חוסר שינה עלול להחמיר את השינויים במצב הרוח וחוסר היציבות הרגשית. שינה מספקת יכולה לעזור לאנשים עם BPD להתמודד עם הרגשות שלהם בצורה טובה יותר.

הפחתת מתח: שיכול לעורר או להחמיר תסמיני BPD.

שיפור בתפקוד הקוגניטיבי: שינה לקויה עלולה לגרום לקשיים בריכוז, בקבלת החלטות ובפתרון בעיות, וזה עלול להחמיר את האימפולסיביות ובעיות בינאישיות שאנשים עם ההפרעה מתמודדים איתם. שינה איכותית יכולה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ואת יכולות קבלת ההחלטות.

שיפור באסטרטגיות התמודדות: כאשר אנשים נחים היטב, הם יכולים להתמודד טוב יותר עם רגשות עזים, להפחית התנהגויות אימפולסיביות ולעסוק באסטרטגיות התמודדות חיוביות כמו מיינדפולנס.

השפעת תרופות: שינה מספקת יכולה להשפיע לטובה על יכולת הגוף לספוג חומרים, וכך יש השפעה חיובית על יעילות הטיפול התרופתי.

שיפור תוצאות הטיפול: שינה יכולה להשפיע לטובה על תוצאות טיפולים כמו טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) או טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), על ידי שיפור הפתיחות של האדם לטיפול, יכולתו להשתתף באופן פעיל והשגת התובנות הטיפוליות.

יציבות במערכות יחסים: שינה מספקת יכולה לייצב את מצב רוח, שנוטה להיות סוער אצל אנשים עם ההפרעה, ולסייע לפתח מיומנויות תקשורת טובות יותר, להפחית קונפליקטים ולשפר את הדינמיקה של מערכת היחסים.

כדי לשפר את איכות השינה:

*שמרו על לוח זמנים קבוע של שינה: ללכת לישון ולהתעורר באותה שעה בכל יום יכול לעזור לווסת את השעון הפנימי של הגוף.

*צרו שגרת שינה מרגיעה: על ידי עיסוק פעילויות מרגיעות לפני השינה, כמו קריאה, אמבטיה חמה או תרגילי הרפיה.

*צרו סביבת שינה נוחה: ודאו שחדר השינה שלכם מתאים לשינה – חשוך, שקט ובטמפרטורה נעימה.

*הגבילו את החשיפה למסכים ופעילויות מעוררות לפני השינה: האור הכחול הנפלט ממסכים עלול להפריע לייצור המלטונין בגוף, הורמון המווסת את השינה.

*הימנעו מקפאין ואלכוהול סמוך לשעת השינה: חומרים אלו עלולים לשבש את דפוסי השינה.