אלירן דה-מאיו » דף הבית > טיולים בגולן >
מדי סופ”ש, גופי, נשמתי וכל ‘אני’, נרגשים ועסוקים בלתכנן עוד ביקור, בעוד נחל ומעין שבהם ביקרתי כבר עשרות, אם לא מאות פעמים.
לכל נחל יש עבורי פינה ייחודית מאין כמוה בלב.
לכל חלק בנחל, לכל בריכה רדודה או עמוקה, לכל מפל – קשת של רגשות שלעולם לא אוכל להעביר או לתאר לאחרים ואף לעצמי כשאתרחק מהם.
כשמתחשק לי לרקוד ולשיר בקול רם, אני מקפץ אל המפל הנפלא והזורם ביותר, תחתיו אני חש את הזרימה המתחדשת של החיים ואת שירי הלב מתנגנים.
כמתחשק לי לנשום אוויר ללב ולנשמה, מקפץ לפנות זריחה או בסמוך לשקיעה, מתמזג בו, על גדותיו ובצלילה הכי עמוקה שאפשר, כך שבכל פעם שאוציא את הראש, הנשימה תמלא את הריאות והנשמה בכל אשר אי-פעם ביקשתי ואוכל לבקש.
כשמתחשק לי להוביל אנשים אל ביתם, לגעת בליבם ולאפשר להם להרגיש חיים בדרך מעצימה ומשנת מסלול לטובה, אני בוחר את הנחל בעונה המתאימה, במזג האוויר המותאם ביותר ליום הנבחר והטבע משלים את מלאכתו. זאת הזדמנות לשינוי בתפיסת המציאות וחישוב מסלול מחדש בתהליכים של ריפוי ומימוש.
אני מרגיש בבית בכל מקום שבו אני נמצא, כל עוד ליבי ונשמתי אחד הם. אך ככל שהצפיפות והזיהום גוברים, ליבי ונשמתי מתקשים להכיל את האוויר והמציאות המטרידים.
בארץ הגולן אני מרגיש בבית, כי שם ניתנים ללב ולנשמה שלי המזונות הנדירים ויקרי הערך כל-כך בעבורם, מים זכים וצלולים, מפלים בעצימות משתנה לאורך השנה, מנגינות ושירים של מים זורמים באופנים שונים, כל החי והצומח המרטיטים את ליבי בכל עצירה ונשימה להתבונן ולהרגיש ‘חי’ כל-כך. בכל פעם שצבי, גם אם בפעם האלף, מקפץ בשבילים משותפים אל מול עיני, הדופק שלי עולה גבוה במיוחד, החיוך מורגש כשהוא נמתח על שפתי.
כל מקור של מים מקודש בעבורי יותר מאשר כל-כך הרבה דברים אחרים שבהם מושקעים כל-כך הרבה משאבים וכספים. בכל יום שעובר מאז שאני זוכר את עצמי כנער מתבגר, אשר חווה לראשונה ‘מים חיים’ ואת השפעתם על חיי, ישנם סיפורים אשר נרקמו ושאוכל אולי ביום מן הימים לספר על מים אשר בדרכם אף הצילו את חיי והפכו אותי לאדם שהפכתי והתפתחתי להיות.
בכל פעם שאני פוגש באזהרות על זיהומים חוזרים ונשנים של המים הכי נפלאים בארץ, במיוחד בארץ הגולן, כי בשאר הארץ כבר קמלתי מלהתעדכן, כמו כאב או גידול שמנסים לתחום לגבולות מסוימים, אחרת לא ניתן לשאת אותו כשהוא מפושט כל-כך.
בארץ הגולן הזיהומים נגרמים מסיבות דומות לשאר חלקי הארץ, אך חלקן גם ייחודיות. בקר לצורכי האבסת פיות של בני-אדם, נכבדים ונפלאים ככל שיהיו, רעבים ככל שיהיו ומפונקים, תחושת הגאווה שהם אוכלים ‘בשר טבעי’ שגדל בתנאים טבעיים, גורמים לנזק ולהרס חסר תקדים עבורי ובהסתכלות רחבה גם עבור עצמם ובדרכים שהם אפילו לא מסוגלים להבין.
אין זכות אחת ויחידה, בין אם מדובר בבוקר דרוזי שטוען לבעלות על אדמת אבותיו, בין אם בבוקר יהודי שהתחנך אצל אביו היקר ובין אם מדובר במקור לפרנסה או מכל סיבה אחרת, אין הצדקה אחת ובודדת לכך שנחלים שוב ושוב יורעלו, בריכות מהסוג היפות ביותר בארץ שלי, יזוהמו, יהרסו ויישברו על-ידי רשויות הטבע והבוקרים אשר אינם מחבבים את השילוב בין בני-אדם המבקרים ומטיילים בנחלים אלו ובין הפרות הרועות שבהם.
אין זכות בודדת לחקלאי, נפלא ככל שיהיה, המגדל תפוחים או תפוזים נפלאים ככל שיהיו, לעשות שימוש בחומרי דשן וכימיקלים לגידול מזון, יהיה המזון המזין ביותר לאדם, הנזק עולה על תועלתו, אנחנו לא נמות מרעב או מתזונה לקויה.
אולי מלבד בודדים שניתן לספור על כף היד ושעודם בחיים ומבקרים,
אין עוד רבים שנגעו באדמת הגולן, ברגליים חשופות, בכל העונות, בנקודות על כל ק”מ רבוע במפות המסומנות והבלתי מסומנות, כמוני.
אין בכך בכדי להפוך אותי למיוחד, אלא רק לאדם רגיל אשר מספר סיפור על ארץ מולדתו, אדמתו וחשיבותה למען עתידו ועתיד משפחתו הביולוגית והמורחבת.
אין לי עניין לסיים שוב בתפילה למען המים והחיים שראויים ליחס ראוי מכך,
אין לי עניין להתווכח על הנחיצות של בשר למאכל לבריאותם של בני-אדם,
אין לי עניין להוכיח את אהבתי יותר מאשר של הבוקר האקראי או איש רשות הטבע והגנים לאדמתנו המשותפת ולמים המקודשים.
יש לי עניין לקחת אחריות ולעשות כל מה שביכולתי בכדי להפסיק את הטרור הכפוי, המאולץ ושנראה שאין אף כוח אנושי שבעולם, אשר יש בו בכדי להשקיע ולהתאמץ ולעצור זאת.
הגדרת ‘טרור’ כמעשה שנועד לזרוע אימה, פחד, חרדה, בלבול ושיבוש שגרת החיים של בני-אדם. ייתכן שאני מגזים לדעת רבים ואין לי כל עניין להשוות בין סוגי טרור שונים. אך עבורי, מעשים של זיהום מקורות המים בכל מקום וספציפית בארץ שבה עדיין זורמים מים צלולים,
מעשים אלו זורעים בליבי ובשגרת חיי: פחד, חרדה, בלבול ומשבשים אותה להחריד!
אם הייתי מרגיש שיש באפשרותי לשנות בדרך זו את המציאות,
הייתי מספר לכם מדי שבוע על המראות המיובשים, השבורים והמזוהמים שאותם אני פוגש, אך אינם מתפרסמים וידועים ואין בהם עניין לציבור.
אני משתדל לשתף בכל היופי והנפלאות שעדיין קיימים ולשמחתי יש מהם עדיין שפע עצום ומאפשר לכולנו עדיין את ההזדמנות להרגיש ולהזכר כמה מיוחדים הם החיים, לצד ובתוך מים חיים, בטעימה והזנה של מזונות חיים ושאיפה של אוויר ונופים הממלאים את החיים בכל אשר אנו צריכים על-מנת להמשיך ולהתמודד עם האתגרים היומיומיים והקיומיים למימוש עוד ועוד טוב בעולמנו הפנימי והאישי, החיצוני והמשותף לכולנו.
כנראה שבדברים אלו אסיים ואמשיך אל תוך הלילה לתכנן את המסלול הבא, שבו עדיין אלוהים ומים צלולים שוכנים ומאפשרים לשמר את האש והאמונה, בבני-אדם שיתעלו על עצמם וימצאו בעצמם את הצלילות והאלוהות למען עצמם וכולם.
הישארו מעודכנים עם התכנים החדשים שלנו – הרשמו לקבלת עדכונים
לצ׳אט WA
