אלירן דה-מאיו » דף הבית >
תרופה ביולוגית לסרטן כוללת שימוש בהגנה הטבעית של הגוף כדי להילחם בתאי סרטן. ישנם סוגים שונים של טיפולים כאלו:
אימונותרפיה: אימונותרפיה היא הסוג הנפוץ והעיקרי של טיפול המשתמש במערכת החיסון של הגוף כדי להילחם בסרטן. זה עובד על ידי גירוי מערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים סרטניים. סוגים שונים של טיפולים אלו נמצאו כיעילים ואחרים כלא יעילים ואף גורמים להאצה בהתפתחות הסרטנית. אלו טיפולים חדשים יחסית שהמידע אודות יעילותם הולך ומצטבר ככל שהזמן חולף.
תרפיה גנטית: תרפיה גנטית היא טכניקה הכוללת הכנסת גנים לתאים כדי לטפל או למנוע מחלות. במקרה של סרטן, ניתן להשתמש בריפוי גנטי כדי לשנות את הגנים של תאים סרטניים כדי להפוך אותם לפגיעים יותר לטיפול או ליצור טיפולים חדשים המכוונים למוטציות גנטיות ספציפיות.
וירוסים אונקוליטיים: וירוסים אונקוליטיים הם וירוסים שמדביקים והורגים באופן סלקטיבי תאים סרטניים תוך השארת תאים בריאים ללא פגע. ניתן להנדס וירוסים אלה כדי להתמקד בסוגים ספציפיים של תאים סרטניים וכדי לעורר את המערכת החיסונית לתקוף תאים סרטניים.
נוגדנים מונוקלונליים דו-ספציפיים: נוגדנים דו-ספציפיים הם סוג של חלבון מערכת החיסון שיכול לזהות ולהתחבר לשתי מטרות שונות בו-זמנית. נוגדנים אלו יכולים להיות מתוכננים כך שייקשרו לתא סרטני ולתא חיסוני, מקרבים את שני התאים ומפעילים תגובה חיסונית נגד התא הסרטני.
מיקוד לתאי גזע סרטניים: תאי גזע סרטניים הם אוכלוסייה קטנה של תאים בתוך גידולים שיש להם את היכולת להתחדש ולהתמיין לסוגי תאים שונים. התמקדות בתאי גזע סרטניים אלו עשויה להיות אסטרטגיה יעילה למניעת הישנות וגרורות סרטן.
מופננים אפיגנטיים: מאפננים אפיגנטיים הם תרכובות שיכולות לשנות את הביטוי של גנים מבלי לשנות את רצף ה-DNA הבסיסי. ניתן להשתמש בתרכובות אלו כדי להפעיל גנים מדכאי גידולים או להשתיק אונקוגנים, שהם גנים המעודדים צמיחת סרטן.
מוצרים טבעיים: מוצרים טבעיים המופקים מצמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים שימשו זה מכבר ברפואה המסורתית לטיפול בסרטן. רבים מהמוצרים הטבעיים הללו נמצאו כבעלי תכונות אנטי-סרטניות ונחקרים כטיפולים פוטנציאליים לסרטן.
אפנון מיקרוביום: המיקרוביום הוא אוסף המיקרואורגניזמים החיים בגוף האדם. מחקרים עדכניים הראו שלמיקרוביום תפקיד קריטי בהתפתחות והתקדמות סרטן. לוויסות המיקרוביום עשויה להיות גישה מבטיחה למניעה וטיפול בסרטן.
פיתוח תרופה ביולוגית לסרטן הוא תהליך מורכב הכולל אתגרים רבים. אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא ההטרוגניות של הסרטן, כאשר לכל גידול יש את המאפיינים הייחודיים שלו והתגובה לטיפול. זה מקשה על פיתוח טיפול אחד המתאים לסוגים שונים של סרטן.
אתגר נוסף הוא פיתוח עמידות לטיפול. תאים סרטניים יכולים לפתח עמידות לטיפולים מסורתיים כמו כימותרפיה וטיפול ממוקד, מה שהופך אותם לפחות יעילים לאורך זמן. פיתוח טיפולים שיכולים להתגבר על עמידות לטיפולים הנוכחיים הוא אתגר מרכזי בפיתוח תרופה ביולוגית לסרטן.
אמנם חלה התקדמות משמעותית בתחום חקר הסרטן, אך יש עדיין עבודה רבה לעשות כדי לפתח תרופות ביולוגיות יעילות לטיפול בסרטן.
טיפולים ביולוגיים נועדו למקד באופן סלקטיבי לתאים סרטניים, תוך המנעות ככל האפשר מנזק לתאים בריאים. הנזק הקטן לתאים הבריאים מאפשר לחוות פחות תופעות לוואי ותוצאות בריאות משופרות עבור המטופלים.
ניתן להתאים טיפולים ביולוגיים לחולים בודדים על סמך המבנה הגנטי האישי שלהם והמאפיינים הספציפיים של הסרטן שלהם. גישה מותאמת אישית זו יכולה להוביל לטיפולים יעילים יותר ולתוצאות טובות יותר.
טיפולים ביולוגיים הוכחו כמאריכים את תוחלת החיים עבור חולים עם סוגים מסוימים של סרטן, כגון מלנומה וסרטן ריאות.
טיפולים ביולוגיים עשויים שלא להיות יעילים עבור כל סוגי הסרטן או עבור כל החולים. במקרים מסוימים, תאים סרטניים עשויים לפתח עמידות לטיפול, מה שמוביל להתקדמות המחלה.
טיפולים ביולוגיים עשויים להיות יקרים, מה שהופך אותם לבלתי נגישים לחלק מהמטופלים.
למרות שטיפולים ביולוגיים נועדו להתמקד בתאי סרטן, הם עדיין יכולים לגרום לנזקים לתאים בריאים ותופעות לוואי, כגון עייפות, בחילות ושלשולים.
EGFR הוא חלבון שבא לידי ביטוי יתר במקרים רבים של NSCLC. מעכבי EGFR הם תרופות המכוונות לחלבון זה, ומונעות ממנו לשלוח אותות לתאים סרטניים לגדול ולהתחלק. דוגמאות למעכבי EGFR כוללות גפיטיניב, ארלוטיניב ואפטיניב.
ALK הוא חלבון הקיים באחוז קטן ממקרי NSCLC. מעכבי ALK הם תרופות המכוונות לחלבון זה, ומונעות ממנו לאותת לתאים סרטניים לגדול ולהתחלק. דוגמאות למעכבי ALK כוללות קריזוטיניב, אלקטיניב ובריגאטיניב.
ROS1 הוא חלבון הקיים באחוז קטן ממקרי NSCLC. מעכבי ROS1 הם תרופות המכוונות לחלבון זה, ומונעות ממנו לאותת לתאים סרטניים לגדול ולהתחלק. דוגמאות למעכבי ROS1 כוללות קריזוטיניב ואנטרקטיניב.
מעכבי BRAF
BRAF הוא חלבון הקיים באחוז קטן ממקרי NSCLC. מעכבי BRAF הם תרופות המכוונות לחלבון זה, ומונעות ממנו לאותת לתאים סרטניים לגדול ולהתחלק. דוגמאות למעכבי BRAF כוללות dabrafenib ו- vemurafenib.
מעכבי נקודת ביקורת חיסונית הם סוג של טיפול ביולוגי המסייע למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. הם פועלים על ידי חסימת חלבונים על פני השטח של תאי מערכת החיסון שבדרך כלל מונעים מהם לתקוף תאים בריאים. על ידי כך, מעכבי נקודת ביקורת חיסונית יכולים לשחרר את המערכת החיסונית של הגוף לכוון ולהרוס תאים סרטניים. דוגמאות למעכבי נקודת ביקורת חיסונית המשמשים לסרטן ריאות כוללות פמברוליזומאב, ניבולומאב ואטזוליזומאב.
מגוון תופעות לוואי של העור, כולל פריחה, עור יבש, גירוד ואקנה. במקרים מסוימים, תופעות הלוואי הללו יכולות להיות חמורות, ולהוביל לשלפוחיות או קילוף של העור. יש להמליץ למטופלים להימנע מחשיפה לשמש ולהשתמש בקרם הגנה ובבגדי הגנה כדי למזער את הסיכון לנזק לעור.
מגוון תופעות לוואי במערכת העיכול, כולל בחילות, הקאות, שלשולים, עצירות ואובדן תיאבון. במקרים מסוימים, תופעות הלוואי הללו יכולות להיות חמורות ומחייבות התערבות רפואית. יש להמליץ לחולים לשתות הרבה נוזלים ולאכול ארוחות קטנות ותכופות כדי לסייע בניהול תופעות הלוואי הללו.
מטופלים עשויים להרגיש עייפים או חלשים, מתקשים להתרכז או להרגיש ישנוניים במהלך היום. חשוב למטופלים לנוח בעת הצורך ולשמור על תזונה בריאה ושגרת פעילות גופנית כדי לסייע בניהול עייפות.
כמה תרופות לטיפול ביולוגי עלולות לגרום לרעלת כבד, שעלולה להוביל לצהבת, עייפות וכאבי בטן. מטופלים צריכים לנטר את תפקודי הכבד שלהם באופן קבוע במהלך הטיפול כדי לזהות סימנים של רעילות בכבד.
תרופות טיפול ביולוגי מסוימות עלולות לגרום לרעלת ריאות, שעלולה להוביל לקוצר נשימה, שיעול וכאבים בחזה. יש לעקוב מקרוב אחר המטופלים עבור כל סימן של רעילות ריאות, וייתכן שיהיה צורך להפסיק את הטיפול או להתאים אותם אם תופעות הלוואי הללו מתרחשות.
טיפול ביולוגי בסרטן השד
טיפול הורמונלי הוא סוג של טיפול ביולוגי המכוון להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, שיכולים לתדלק את הצמיחה של סוגים מסוימים של סרטן השד. ניתן להשתמש בטיפול הורמונלי בשילוב עם טיפולים אחרים, כגון כימותרפיה או טיפול בקרינה. דוגמאות לתרופות לטיפול הורמונלי כוללות טמוקסיפן, מעכבי ארומטאז (כגון אנסטרוזול ולטרוזול) ופולווסטרנט.
HER2 הוא חלבון שבא לידי ביטוי יתר בסוגים מסוימים של סרטן השד. טיפול ממוקד HER2 הוא סוג של טיפול ביולוגי המכוון לחלבון זה, ומונע ממנו לאותת לתאים סרטניים לגדול ולהתחלק. דוגמאות לתרופות טיפול ממוקדות HER2 כוללות טרסטוזומאב, פרטוזומאב ו-ado-trastuzumab emtansine.
CDK4/6 הוא חלבון הממלא תפקיד מפתח בחלוקת התא. מעכבי CDK4/6 הם תרופות המכוונות לחלבון זה, ומונעות מתאי סרטן להתחלק ולגדול. דוגמאות למעכבי CDK4/6 המשמשים לסרטן השד כוללות פלבוצ'יקליב, ריבוציקליב ואבמציקליב.
PARP הוא חלבון הממלא תפקיד מפתח בתיקון DNA. מעכבי PARP הם תרופות המכוונות לחלבון זה, ומונעות מתאי סרטן לתקן את ה-DNA הפגוע שלהם. מעכבי PARP יכולים לשמש לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן השד, כגון אלו עם מוטציות BRCA. דוגמאות למעכבי PARP המשמשים לסרטן השד כוללות olaparib ו-talzoparib.
תרופות לטיפול הורמונלי, כגון טמוקסיפן או מעכבי ארומטאז, עלולות לגרום למגוון תופעות לוואי, כולל גלי חום, עייפות, שינויים במצב הרוח, יובש בנרתיק וכאבי מפרקים. חלק מהנשים עשויות לחוות גם דילול עצם, מה שעלול להגביר את הסיכון לשברים.
תרופות טיפול ממוקדות HER2, כגון trastuzumab או pertuzumab, עלולות לגרום לתופעות לוואי כגון תגובות הקשורות לעירוי, חום, צמרמורות, עייפות ותסמינים במערכת העיכול כמו בחילות, הקאות או שלשולים. במקרים מסוימים, תרופות אלו עלולות לגרום גם לנזק לבבי, אשר עשוי לדרוש ניטור או טיפול.
תרופות מעכבות CDK4/6, כגון palbociclib או ribociclib, עלולות לגרום לתופעות לוואי כגון עייפות, בחילות, שלשולים, ירידה בתיאבון, נשירת שיער וספירה נמוכה של תאי דם לבנים, העלולים להגביר את הסיכון לזיהומים.
תרופות מעכבות PARP, כגון olaparib או talazoparib, עלולות לגרום לתופעות לוואי כגון עייפות, בחילות, הקאות, שלשולים, ירידה בתיאבון וספירת תאי דם נמוכה. במקרים מסוימים, תרופות אלו עלולות לגרום גם לבעיות ריאות או לתגובות אלרגיות.
אימונותרפיה היא סוג של טיפול ביולוגי המשתמש במערכת החיסון של הגוף כדי להילחם בתאי סרטן. זה יכול לשמש לטיפול הן בהודג'קין והן בלימפומה שאינה הודג'קין. תרופות אימונותרפיה יכולות לעזור למערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים סרטניים בצורה יעילה יותר. דוגמאות לתרופות אימונותרפיות המשמשות ללימפומה כוללות מעכבי נקודת ביקורת (כגון פמברוליזומאב וניבולומאב), נוגדנים חד שבטיים (כגון ריטוקסימאב ואובינוטוזומאב) וטיפול בתאי CAR-T.
טיפול ממוקד הוא סוג של טיפול ביולוגי המכוון למולקולות או מסלולים ספציפיים המעורבים בצמיחה והתפשטות של תאים סרטניים. זה יכול לשמש לטיפול הן בהודג'קין והן בלימפומה שאינה הודג'קין. דוגמאות לתרופות ממוקדות המשמשות ללימפומה כוללות ברנטוקסימאב ודוטין ואיברוטיניב.
תרופות אימונותרפיות יכולות לגרום למגוון תופעות לוואי, כולל עייפות, חום, צמרמורות, תסמינים דמויי שפעת, פריחה בעור וכאבי שרירים או מפרקים. במקרים מסוימים, תרופות אלו עלולות לגרום גם לתופעות לוואי חמורות יותר, כגון דלקת של הריאות, הכבד או הכליות, או תגובות אוטואימוניות המשפיעות על רקמות בריאות.
תרופות לטיפול ממוקד יכולות לגרום למגוון תופעות לוואי, כולל עייפות, בחילות, שלשולים, כאבי ראש וסיכון מוגבר לזיהומים. במקרים מסוימים, תרופות אלו עלולות לגרום גם לתופעות לוואי חמורות יותר, כגון לחץ דם גבוה, דימום או בעיות לב.
טיפול בתאי CAR-T הוא סוג של אימונותרפיה הכוללת הנדסת תאי מערכת החיסון של המטופל כדי לזהות ולתקוף תאים סרטניים. בעוד שטיפול זה יכול להיות יעיל בטיפול בלימפומה, הוא יכול גם לגרום לתופעות לוואי חמורות, כולל תסמונת שחרור ציטוקינים, תגובה דלקתית מערכתית שעלולה לגרום לחום, לחץ דם נמוך ונזק לאיברים; ורעילות עצבית, שעלולה לגרום לבלבול, התקפים או תסמינים נוירולוגיים אחרים.
אימונותרפיה היא סוג של טיפול ביולוגי המשתמש במערכת החיסון של הגוף כדי להילחם בתאי סרטן. זה יכול לשמש לטיפול בסרטן הכבד, במיוחד במקרים שבהם הסרטן התפשט מעבר לכבד. תרופות אימונותרפיה יכולות לעזור למערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים סרטניים בצורה יעילה יותר. דוגמאות לתרופות אימונותרפיות המשמשות לסרטן הכבד כוללות מעכבי נקודת ביקורת (כגון ניבולומאב ופמברוליזומאב) ומעכבי נקודת ביקורת חיסונית בשילוב עם מעכבי טירוזין קינאז (כגון אטזוליזומאב עם bevacizumab או קבוזנטיניב).
טיפול ממוקד הוא סוג של טיפול ביולוגי המכוון למולקולות או מסלולים ספציפיים המעורבים בצמיחה והתפשטות של תאים סרטניים. זה יכול לשמש לטיפול בסרטן הכבד, במיוחד במקרים שבהם לסרטן יש מוטציה גנטית ספציפית. דוגמאות לתרופות ממוקדות המשמשות לסרטן הכבד כוללות סורפניב, רגורפניב, לנווטיניב, קבוזנטיניב ו-ramucirumab.
תרופות אימונותרפיות יכולות לגרום למגוון תופעות לוואי, כולל עייפות, חום, צמרמורות, תסמינים דמויי שפעת, פריחה בעור וכאבי שרירים או מפרקים. במקרים מסוימים, תרופות אלו עלולות לגרום גם לתופעות לוואי חמורות יותר, כגון דלקת של הריאות, הכבד או הכליות, או תגובות אוטואימוניות המשפיעות על רקמות בריאות.
תרופות לטיפול ממוקד יכולות לגרום למגוון תופעות לוואי, כולל עייפות, בחילות, שלשולים, כאבי ראש וסיכון מוגבר לזיהומים. במקרים מסוימים, תרופות אלו עלולות לגרום גם לתופעות לוואי חמורות יותר, כגון לחץ דם גבוה, דימום או בעיות לב.
שילוב של סוגים שונים של תרופות טיפול ביולוגי יכול להגביר את הסיכון לתופעות לוואי. לדוגמה, שילוב של אימונותרפיה עם טיפול ממוקד עשוי להגביר את הסיכון לרעלת כבד או לתופעות לוואי הקשורות למערכת החיסון, כגון תפקוד לקוי של בלוטת התריס או קוליטיס.
הישארו מעודכנים עם התכנים החדשים שלנו – הרשמו לקבלת עדכונים
לצ׳אט WA
