היתרונות הפסיכולוגיים של שחייה במים פתוחים: גישה של הגדרה עצמית במדגם בינלאומי
מבוא
בשנים האחרונות, מחקרים רבים מצביעים על ההשפעות החיוביות של חשיפה לטבע על בריאות האדם ורווחתו הנפשית. בעוד שמרבית המחקרים התמקדו במרחבים ירוקים, גובר העניין בחקר התפקיד המיטיב של "מרחבים כחולים" – מקווי מים כמו נהרות, אגמים וחופי ים. מחקרים מראים כי למרות שמרחבים ירוקים וכחולים עשויים לספק יתרונות דומים, מרחבים כחולים נתפסים כסביבות ייחודיות עם יתרונות וסיכונים משלהם לבריאות ולרווחה.
בעבר, המחקר המדעי התמקד בעיקר בסיכונים הבריאותיים הקשורים למקווי מים, כמו טביעה וזיהום. אולם, בעשור האחרון חלה התעוררות מחודשת בהתעניינות בפוטנציאל של מרחבים כחולים לקידום בריאות ומניעת מחלות. היסטורית, אנשים נהגו להשתמש במקווי מים למטרות בריאותיות, כמו רחצה בים. כיום, "תלסותרפיה" (טיפול במי ים) עדיין נפוצה באירופה כחלק מתוכניות קידום בריאות.
מחקרים עדכניים מצביעים על קשר עקבי בין חשיפה למרחבים כחולים לשיפור בבריאות הנפשית וברווחה. למשל, שיעורי מרשמים לתרופות נוגדות דיכאון בקרב מבוגרים בסקוטלנד היו נמוכים יותר באזורים עם נגישות גבוהה יותר למרחבים כחולים. מעבר לחשיפה פסיבית, עיסוק פעיל ומכוון במרחבים כחולים, כמו פעילות גופנית במים ("פעילות כחולה"), נראה כמנבא חזק יותר של תוצאות פסיכולוגיות חיוביות.
שחייה במים פתוחים: יותר מסתם פעילות גופנית
היתרונות הבריאותיים והנפשיים של שחייה במים פתוחים זוכים לתשומת לב מחקרית גוברת בשנים האחרונות. שחייה במים פתוחים, המכונה גם "שחיית טבע" או "שחייה חופשית", מתייחסת לפעילות שחייה בנהרות, אגמים וימים. למרות שהיא כרוכה בסיכונים נוספים בהשוואה לשחייה בבריכות (כגון זרמים, איכות מים וטמפרטורה), שחיינים רבים במים פתוחים מודעים לסיכונים אלה ונוקטים באמצעים להפחתתם.
שחיינים במים פתוחים תופסים לעתים קרובות את מקומות השחייה שלהם כטבעיים יותר, בריאים יותר ומרגיעים יותר מאשר סביבות בנויות. מחקרים מסוימים, במיוחד אלה המתמקדים בשחייה במים קרים, זיהו יתרונות בריאותיים פוטנציאליים כגון שיכוך כאבים, הפחתת דלקת, חיזוק מערכת החיסון ורמות נמוכות יותר של דיכאון, חרדה ומתח.
הסיבה העיקרית לשחייה מתמשכת במים פתוחים, כפי שמדווחים השחיינים עצמם, היא התועלת הנפשית הנתפסת. מחקרים איכותניים מגוונים תומכים בכך ומצביעים על שיפור במצב הרוח, יכולת מוגברת להתמודד עם מתח ואירועי חיים שליליים, והפחתה בתסמינים של בריאות נפשית לקויה כיתרונות מרכזיים של שחייה במים פתוחים.
מחקר חדשני במיוחד השווה את מצב הרוח והרווחה בין שחיינים מתחילים במים פתוחים לבין חבריהם ובני משפחתם שצפו בהם מהחוף. המחקר מצא שיפורים משמעותיים יותר במצב הרוח וברווחה בקרב השחיינים במים פתוחים. יתרה מכך, מחקרים אחרים מצאו ירידה בתסמינים של דיכאון וחרדה לאחר מפגשי שחייה קבוצתיים בים, כאשר חלק מההשפעות נותרו גם לאחר שלושה חודשים.
למרות ממצאים אלה, רוב המחקרים על שחייה במים פתוחים עד כה השתמשו במדגמים קטנים יחסית, והמחקרים הכמותיים המועטים לא הצליחו לשלוט כראוי בגורמים אחרים ומשתנים מתערבים פוטנציאליים. בנוסף, הסיבות לכך ששחייה במים פתוחים עשויה להיות מועילה במיוחד לבריאות הנפשית לא זכו להתייחסות מספקת במסגרת מודלים תיאורטיים מבוססים של רווחה פסיכולוגית.
תיאוריית ההגדרה העצמית ופעילות גופנית במים
תיאוריית ההגדרה העצמית (SDT) מציעה שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים שצריכים להיות מסופקים כדי שאדם יחווה רמות גבוהות של רווחה פסיכולוגית: אוטונומיה (חופש בחירה), שייכות (תחושת חיבור לאחרים) ומסוגלות (תחושת מיומנות). צרכים אלה הוכחו כחשובים בהקשרים אחרים של ספורט ופעילות גופנית.
מחקרים מועטים בלבד על שחייה במים פתוחים מתייחסים ישירות לתיאוריה זו, אך הם מדגישים לעתים קרובות היבטים של חוויית המים הפתוחים המקבילים לשלושת הצרכים הפסיכולוגיים המוצעים.
אוטונומיה: תחושת חופש הודגשה כהיבט חשוב של שחייה במים פתוחים הן על ידי מדריכי שחייה והן על ידי השחיינים עצמם. היעדר חוקים פורמליים מאפשר לשחיינים חופש רב יותר בבחירת מקום השחייה, המהירות והסגנון.
שייכות: רוב הדיווחים על הסיבות לכך ששחייה במים פתוחים עשויה להיות מועילה לרווחה כוללים התייחסות למושגים הקרובים לשייכות. שחיינים רבים במים פתוחים מציינים את ההיבט החברתי ותחושת הקהילה כגורמים חשובים לשחייה.
מסוגלות: תחושות של מסוגלות הוזכרו גם הן תדיר במחקרים איכותניים. שחיינים במים פתוחים הסבירו כי התמודדות עם האתגרים והסיכונים הכרוכים בשחייה במים פתוחים והיציאה מאזור הנוחות שלהם אפשרו להם לרכוש מיומנויות חדשות, ובכך הגבירו את הביטחון העצמי ותחושת היעילות העצמית שלהם.
מטרות המחקר הנוכחי
המחקר הנוכחי ביקש לבחון האם שחייה במים פתוחים קשורה לרווחה נפשית חיובית גבוהה יותר ולחרדה נמוכה יותר בהשוואה לשחייה בבריכות חיצוניות. בנוסף, המחקר ביקש לבדוק האם הבדלים אלה יכולים להיות מוסברים באמצעות המנגנונים המוצעים על ידי תיאוריית ההגדרה העצמית. המחקר השתמש במדגם בינלאומי גדול מ-19 מדינות ובחן את הקשרים בין סוג מקום השחייה (מים פתוחים לעומת בריכה חיצונית) לבין מדדי רווחה שונים.
שיטות המחקר
המחקר השתמש בנתונים מסקר בינלאומי גדול שבחן שימוש פנאי בסביבות טבעיות, בדגש על מרחבים כחולים ותוצאות בריאות ורווחה שונות. המדגם כלל 1200 משתתפים מ-19 מדינות שדיווחו כי הפעילות העיקרית בביקורם האחרון במרחב כחול הייתה שחייה. מתוך מדגם זה, 355 שחו בבריכה חיצונית ו-845 שחו במים פתוחים. המשתתפים מילאו שאלונים שכללו שאלות על רווחה נפשית (שביעות רצון מהביקור, תחושת ערך, תחושת אושר וחרדה) ותחושות של אוטונומיה, שייכות ומסוגלות במהלך הביקור.
הנתונים נותחו באמצעות מבחני t ומודלים של רגרסיה ומשוואות מבניות (SEM) כדי לבחון את הקשרים בין מקום השחייה, רווחה נפשית ותחושות של אוטונומיה, שייכות ומסוגלות, תוך שליטה במשתנים מתערבים אפשריים כמו גיל, הכנסה ומאפייני הביקור.
ממצאים עיקריים
רווחה נפשית חיובית: שחייה במים פתוחים הייתה קשורה לרמות גבוהות משמעותית של רווחה נפשית חיובית (שביעות רצון, תחושת ערך ואושר) בהשוואה לשחייה בבריכות חיצוניות.
חרדה: לא נמצא הבדל משמעותי ברמות החרדה בין שתי קבוצות השחייה.
אוטונומיה ומסוגלות כמתווכים: הקשר בין שחייה במים פתוחים לרווחה נפשית חיובית גבוהה יותר תווך על ידי תחושות גדולות יותר של אוטונומיה ומסוגלות, אך לא על ידי תחושת שייכות. כלומר, שחיינים במים פתוחים חוו רווחה נפשית גבוהה יותר מכיוון שהרגישו חופשיים יותר ומסוגלים יותר.
מסוגלות וחרדה: במים פתוחים, רמות גבוהות יותר של מסוגלות היו קשורות לרמות גבוהות יותר של חרדה.
דיון
ממצאי המחקר תומכים במחקרים קודמים המצביעים על היתרונות הפוטנציאליים של שחייה במים פתוחים לבריאות הנפשית ולרווחה. המחקר הנוכחי מרחיב ממצאים אלה על ידי השוואה ישירה בין שחייה במים פתוחים לשחייה בבריכות חיצוניות ובחינת התפקיד של תיאוריית ההגדרה העצמית בהסברת יתרונות אלה.
התוצאות מצביעות על כך ששחייה במים פתוחים קשורה לרווחה נפשית חיובית גבוהה יותר מכיוון שהיא מספקת תחושות גדולות יותר של חופש ושליטה אישית (אוטונומיה ומסוגלות). העובדה שלא נמצא הבדל ברמות החרדה בין שתי קבוצות השחייה עשויה להצביע על כך ששחיינים במים פתוחים מודעים לסיכונים ונוקטים אמצעים להפחתתם. הקשר המורכב בין מסוגלות לחרדה במים פתוחים עשוי לשקף את האתגרים והריגושים הייחודיים הכרוכים בשחייה בסביבה טבעית.
המחקר מצביע גם על כך שאוטונומיה היא המתווך העיקרי הן לרווחה נפשית חיובית והן לחרדה. שחייה במים פתוחים קשורה לתחושה גדולה יותר של "חופש להיות מי שאני" בהשוואה לשחייה בבריכה חיצונית, ובתורה, תחושה זו קשורה לרווחה נפשית גבוהה יותר ולחרדה נמוכה יותר.
השלכות ומסקנות
לממצאי המחקר יש השלכות חשובות על קידום בריאות הציבור. עידוד ותמיכה בשחייה בחוץ, באופן כללי, עשויים להיות דרך טובה לשיפור רמות הרווחה האישית והקהילתית. בהתחשב בחשיבות איכות המים הנתפסת והאובייקטיבית, השקעה ציבורית ופרטית בשמירה על תקני מי רחצה נחוצה.
בנוסף, המחקר מצביע על כך ששחייה במים פתוחים עשויה להועיל במיוחד לאנשים עם מחלות או מוגבלויות, שכן הם דיווחו על רמות גבוהות יותר של מסוגלות בזמן השחייה. הבטחת נגישות למקומות שחייה חיצוניים ואיכותיים יכולה להיות בעלת השלכות משמעותיות על בריאות הציבור עבור מגוון רחב של אנשים.
לבסוף, המחקר מדגיש את התפקיד המרכזי של תחושת האוטונומיה בהסברת היתרונות הפסיכולוגיים של שחייה במים פתוחים. בעולם של לחצים חיצוניים גוברים, תחושת החופש והיכולת להיות נאמן לעצמך עשויה להיות סיבה מרכזית לפופולריות הגוברת של שחייה במים פתוחים.
מגבלות המחקר וכיוונים עתידיים
חשוב לציין כי המחקר הנוכחי מבוסס על נתונים שנאספו בנקודת זמן אחת, ולכן לא ניתן להסיק ממנו על קשר סיבתי או על דפוסי שינוי לאורך זמן. בנוסף, מדדי הרווחה והתיווך נמדדו באמצעות פריטים בודדים בשאלון, מה שעשוי להשפיע על מהימנות הממצאים. מחקרים עתידיים צריכים להשתמש במדדים מקיפים יותר ולבחון את ההשפעות של שחייה במים פתוחים לאורך זמן.
למרות מגבלות אלה, המחקר הנוכחי מספק תובנות חשובות לגבי היתרונות הפסיכולוגיים של שחייה במים פתוחים ומדגיש את הצורך בתמיכה ובגישה בטוחה למקומות שחייה טבעיים ואיכותיים.
לחצו כאן למקור המחקר.
לצ׳אט WA
