בידה קיים בגרסאות שונות המתואמות לכל אדם, צרכיו ומטרותיו.
השימוש בבידה מיועד לכולם ובקלות רבה מתרגלים אליו.
יש בידה לטיולים השומר על היגיינה מירבית נטולת נייר טואלט. בידה עם צינורית במיקום קבוע פשוט וזול ומסוג דומה יקר יותר המאפשר גם חימום של המים. ניתן להחליף את המושב של האסלה ולהרכיב מושב משוכלל עם שני מתזים לשטיפת פי הטבעת ושטיפת הנרתיק אצל נשים. ניתן לחבר גם לזרם של מים חמים במחיר ביניים.
תוכלו לצפות בסרטון הבא המדגים את הסוג הזה של צינורית המורכבת מתחת לאסלה.
האפשרויות הן רבות וטווח המחירים מתחיל מ-50 ש”ח ועד עשרות אלפי ש”ח למתקנים המאפשרים שטיפה קדמית ואחורית, מייבש אוויר חם, מושב מחומם ועוד..
לאלו שמחפשים פיתרון מהיר, פשוט, חסכני בעלויות וניתן להרכבה עצמאית קלה מאוד, אמליץ על ברז שטיפה מסוג זה, בצבע כסף הגמיש ועמיד יותר לשימוש. ברז זה מתחבר ללא מאמץ לכל אסלה ביתית ומאפשר שליטה בעוצמת זרם המים והשטיפה. ברז זה מאפשר שטיפה היגיינית של פי הטבעת והפסקת השימוש לחלוטין בנייר טואלט, על מגרעותיו. המעבר כל-כך מהיר שלא ניתן להאמין שאי-פעם השתמשנו בנייר טואלט אי-פעם בעבר. הזיהום הסביבתי, הגירוי של הנייר בפי הטבעת, המגע של כף היד עם הנייר והצורך המתגבר בסבון לצורך חיטוי נעלמים כשעוברים להשתמש בברז שטיפה או בבידה.
יש גם את הבחור הנחמד בסרטון הבא שמסביר על יתרון נוסף של ברז השטיפה – ניקיון האסלה והפסקת השימוש במברשת שרבים מתעבים. על הדרך הוא גם מסביר איך להרכיב את הברז לשטיפה אם תצטרכו בכך עזרה.
טיפ חשוב: השתמשו בסיכה בגודל הנכנס לחור השפריצר והחדירו אותה עד הסוף כדי להגדיל במקצת את החור. עברו כך חור אחר חור כדי להגדיל את הקוטר ובכך להוריד את הלחץ הישיר המים. באופן זה תוכלו להגדיל את כמות המים היוצאת בו-זמנית מכל חור ולהקטין את עוצמת הלחץ והזרם הישיר. פעולה פשוטה זו שלוקחת מספר שניות עבור כל החורים שבשפריצר תאפשר זרימה מפוזרת יותר של מים ובכך תקטין את הסיכוי לכאב או אי-נוחות. לאחר שימוש אחד או שניים תוכלו לבחור את מידת העוצמה הקבועה של הברז הקבוע המתאימה לשימושכם. ברז זה ניתן לפתיחה או סגירה ידנית בקלות ובהתאם לכל פעם שתצטרכו לעשות בו שימוש.
היתרונות בשטיפה בהשוואה לנייר טואלט
מעבר ליתרונות שכבר הזכרתי כמו חיסכון כלכלי בקניית נייר טואלט לכל החיים, היגיינה וניקיון טובים יותר של כפות הידיים ואזור פי הטבעת כולו וניקיון של האסלה.. יש גם יתרונות בריאותיים של ממש שמרבית האנשים, כולל אלו שמשתמשים בבידה, אינם מודעים או עושים בהם שימוש.
יתרון לאנשים הסובלים מעצירויות מסיבות שונות הוא בכך שבאמצעות הצמדה של פיית הברז לפי-הטבעת ניתן להחדיר באופן מלא את כל המים היוצאים ממנו לפי הטבעת ובזרם חלש יחסית. הכנסת המים והשארתם למשך 3-10 שניות מאפשרת לאחר מכן שחרור מלא יותר של פסולת יבשה/דביקה/תקועה במעי-הגס. כמעט כל מי שישתמש בברז השטיפה למטרה זו יוכל להשיג יציאה מלאה יותר והרגשה כללית טובה יותר.
גם לאלו שאינם סובלים מעצירות, השימוש בברז השטיפה ע”י הצמדתו לאחר כל יציאה לפי הטבעת תאפשר התפנות מלאה יותר ושמירה על הלחות ההכרחית באזור המעי הגס. אין כל חשש ליצירת תלות בברז לצורך יציאות תקינות, אלא רק כאמצעי לשיפור משמעותי בכמות הפסולת אשר מתפנה בכל אחת מהיציאות.
הפעולה עצמה נעשית בקלות רבה, ע”י הצמדת הפיה כולה לפי הטבעת, פתיחת החור על-ידי כיווץ קל, הזרמת המים פנימה ולאחר מכן שחרור כדי לסגור את חור פי הטבעת ולהחזיק את המים למשך מספר שניות. כעבור מספר שניות מכווצים שוב כדי לפתוח את החור של פי הטבעת ומאפשרים בעדינות וברכות לצואה להשתחרר ללא כל מאמץ. בסיום ההתפנות, שוטפים שוב לצורך ניקיון ובסיום מנגבים באמצעות מגבת רב-פעמית קטנה את המים הנותרים, ללא שארית של צואה/פסולת. המגבת יוצאת נקייה ורטובה ויש לתלות אותה כמו כל מגבת אחרת לצד האסלה לצורך התייבשות עד השימוש הבא.
השימוש בברז שטיפה בדרך זו מאפשר גם למנוע או לטפל בעדינות במצבים חוזרים ונשנים של טחורים, דימומים, כאבים וגירויים שונים ומשתנים מאדם לאדם.
במדינת ישראל הבידה התפספס כמו הרבה דברים טובים אחרים. במדינות כמו צרפת, יוון, איטלה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, טורקיה וארגנטינה, הבידה מותקן מיותר מ-90% מהבתים. אני חושב כמו רבים שנייר טואלט היא תאונה היסטורית מצערת. הבידה הומצא בצרפת, האמריקאים הגיעו במקור מאנגליה והאנגלים שנאו כל דבר צרפתי. הצרפתים חשבו ששטיפה בבידה את אזור הנרתיק אצל נשים מונע היריון והאמריקאים הנוצרים והשמרנים לא רצו למנוע הריונות ומכאן סיבה נוספת לכך שנמנעו מלעשות בו שימוש. בשנת 1979 הומצא גליל נייר הטואלט ומאז מליוני אנשים התרגלו לעשות שימוש במוצר מזהם, חסר היגיון ויתרונות.
בהצלחה!