ויטמין B12 | בי-12 | 5000 מק”ג | 60 יח’

בעל ערך רב לתפקוד מוחי תקין ובעל השפעה ניכרת על מצב הרוח. אנו ממליצים ליטול תוסף חשוב זה רק לאחר התייעצות עם איש מקצוע מוסמך ואמין. יש לקחת בחשבון שבבדיקות ל-B12 הנעשות בקופות החולים (כולן!) אינן אמינות ומייצגות את רמת ה-B12 במאגרים של הגוף.

מטעמים כלכליים (נדרשת טכנולוגיה מתקדמת עם מכשור יקר יותר) בלבד הבדיקה הנעשית כיום למחסור של B12 בקופות החולים משקפת את רמתו של הויטמין בדם בלבד, אך ללא הצגת כמותו בתאים, ברקמות ובמאגרים.

הבדיקה בקופות החולים משקללת את רמת הויטמין הקשור לשלושה חלבונים, טרנסקובלאמינים כאשר רק אחד מהם (holotranscobalamin II) רלוונטי לשימור הוויטמין בתאים וברקמות. ישנה בדיקה אמינה שנחסכת מהמטופלים בטענות המגדילות את הרווח של קופות החולים וחוסכות בבריאות מטופליהם.

בדיקה זו היום ניתנת באופן פרטי בתשלום של מאות ש”ח במרכז הרופאי שיבא. בדיקה זו מכונה MMA והיא בודקת את רמת החומצה המתילמלונית המצטברת בדם ובשתן. כאשר רמת ה-MMA גבוהה יש בכך (באמינות וברמת דיוק גבוהה) בכדי להעיד על מחסור חמור יותר או פחות בויטמין B12 בתאים וברקמות. לצורך בדיקה אמינה (ויקרה יחסית) כדי לוודא את רמת המחסור בדם, יש לפנות למרכז הרפואי שיבא – המכון לכימיה פתולוגית.

רמות גבוהות של ויטמין B12 וויטמין B6 מגבירות סיכון לסרטן

עודף ויטמינים (ומינרלים) כמו גם מחסור בהם עשויים בשני מצבי הקיצון להחליש או להגביר את הסיכון לתחלואה. מדובר בדעה המשותפת לכל חוקרי התזונה העוסקים ולומדים מהמחקרים השונים הנעשים ברחבי העולם. העובדה היא שמרבית האנשים חוששים יותר ממחסור מאשר עודף וכך גם מתבטאת ההתנהגות של אנשים בכל הקשור למשאבים מכל הסוגים, אנשים חיים מתוך פחד קיומי שלא יהיה עבורם מספיק ‘כסף’, ‘אהבה’, ‘מעמד’ ובמשך חיים שלמים מתחרים על משאבים שיש מהם מספיק לכולם ובכך כולם נפגעים.

החשש ממחסור תזונתי בויטמינים (ומינרלים ושאר רכיבי תזונה) מגלגל את אחת מהתעשיות הרווחיות והעקביות ביותר לאורך השנים. אדם שצורך תוספים באופן קבוע רק יגדיל את כמותם, ינסה סוגים חדשים וימשיך לצרוך מהם בעקביות יותר ויותר ככל שעוברות השנים וגילו הביולוגי מתקדם. כך יעשה גם עבור ילדיו ובכך למעשה הצרכן הופך ‘למכור’ הממשיך ליטול את תוספיו (‘תרופותיו’) ללא פיקוח, השגחה או בדיקה שנתית\מזדמנת האם יש לו בכך צורך בכלל או שאף מדובר בסיכון הולך וגובר לבריאותו שלו ושל קרוביו.

המחקר הנוכחי והעדכני מראה קשר מסוכן שכזה על-ידי שני ויטמינים נפוצים (B12 + B6) המומלצים וניתנים בזריקות או כמוסות על-ידי מיטב הרופאים, מטפלים אלטרנטיביים ותזונאים מטעם אשר עוסקים בטיפול וללא הכשרה וניסיון מתאימים. לסיומה של ההקדמה אדגיש שמחסור בשני ויטמינים אלו יש בו בכדי לגרום לנזקים ממשיים וניכרים בבריאות המוח, העור, מערכת העצבים ועוד..

על כן אין בדבריי בכדי לעודד מחסור שכזה, אלא למצוא את הדרכים המיטיבות והמתמשכות לשימור האיזון, מבלי לפעול על ‘עיוור’ ולאורך שנים מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות המזיקות לא פחות שבעודפים.

מטרת המחקר

מוכרים דיווחים ומחקרים סותרים אודות הקשר בין תוספים של ויטמיני B והקשר לסרטן הריאות, יחד עם זאת היקף המכירות הולך וגדל מדי שנה ומחקר זה נעשה בכדי לנסות ולגבש מסקנה ברורה וחד-משמעית המשקפת בבהירות רבה יותר את המצב. יותר מ-50% מהאוכלוסיה בארה”ב ובישראל נוטלת תוסף תזונה אחד או יותר מדי יום.

מתווה המחקר

מחקר עוקבה בדק את הקשר בין שימוש ארוך טווח בתוספים אלו והשכיחות של סרטן ריאות. במחקר השתתפו 77,118 משתתפים, בגילאים 50-76, בין אוקטובר 2000 עד דצמבר 2002. מתוכם 808 היו חולי סרטן ריאות ראשוני. נבדקו על-ידי שאלונים המינונים היומיים של כמויות התוספים הספציפיים או של ה-Multi-Vitamins. באנליזה נוטרלו ערפלנים מהסוגים הבאים: גיל, מין, עישון, השכלה, צריכת אלכוהול, היסטוריה של סרטן, COPD, והיסטוריה משפחתית של סרטן ריאות.

תוצאות

שימוש מתמשך וארוך טווח במינונים גבוהים של ויטמיני B12 ו-B6 נמצאו כמעלים את הסיכון לסרטן הריאות אצל גברים בעיקר. השימוש בתוספים ספציפיים של אותם ויטמינים היה קשור בעלייה של 30%-40% בסיכון לסרטן הריאות. ככל שהגברים אשר צרכו מינונים גבוהים יותר של ויטמין B6 (פירידוקסין) (20 מ”ג בממוצע ליום במשך 10 שנים), כך העלייה בסיכון היתה הגבוהה ביותר (פי 1.8-3) לעומת אלו שלא צרכו את הויטמין הזה. ככל שהצריכה של ויטמין ה-B12 היתה גבוהה יותר (55µg/d ויותר בממוצע ליום במשך עשר שנים), הסיכון עלה פי 2-4 יותר בהשוואה למשתתפים שלא צרכו את התוסף מסוג זה. אצל גברים מעשנים אשר צרכו תוספים אלו הסיכון לסרטן בריאות היה הגבוה ביותר מכולם (פי 3 ויותר), כמו שהוצג גם במחקרים קודמים על בטא-קרוטן. הממצאים הראו עלייה בסיכון לכל סוגי סרטן הריאות למעט אדנוקרצינומה.

מסקנות

תוצאות המחקר הנוכחי מציגות כי לתוספי ויטמינים אלו אין השפעה מגוננת מפני סרטן הריאות ואף שיש בהם בכדי להעלות את הסיכון.

מחקר תצפיתי זה אינו חד-משמעי וכך יש להתייחס אליו. מדובר בעוד פיסת מידע מתוך אינספור מידע המופץ מדי יום ועל האדם הפשוט להסיק את המסקנות שבין השטף וריבוי המידעים הסותרים.

עודף מזיק במידה שוות ערך ואף יותר למחסור. יש למצות את כל האפשרויות ליצור את האיזון שבגוף באמצעים ובמינונים נמוכים וקצרי טווח ככל האפשר. בכל אפשרות שישנה ליצור את האיזון ההכרחי מבלי להשתמש בתוספים ובאמצעות מזון אמיתי – זאת תמיד תהיה האפשרות המיטיבה והבטוחה ביותר לדעת החוקרים.

בדיקת B12 אמינה לעומת בלתי אמינה בקופות החולים

בדיקות ל-B12 הנעשות בקופות החולים (כולן!) אינן אמינות והן מייצגות מצג שווא עבור הנבדקים המבקשים לדעת את מידת המחסור ‘האמיתי’ שבגופם לויטמין חשוב זה. מטעמים כלכליים (נדרשת טכנולוגיה מתקדמת עם מכשור יקר יותר) בלבד הבדיקה הנעשית כיום למחסור של B12 בקופות החולים משקפת את רמתו של הויטמין בדם בלבד, אך ללא הצגת כמותו בתאים, ברקמות ובמאגרים. הבדיקה בקופות החולים משקללת את רמת הויטמין הקשור לשלושה חלבונים, טרנסקובלאמינים כאשר רק אחד מהם (holotranscobalamin II) רלוונטי לשימור הוויטמין בתאים וברקמות.

ישנה בדיקה אמינה שנחסכת מהמטופלים בטענות המגדילות את הרווח של קופות החולים וחוסכות בבריאות מטופליהם. בדיקה זו היום ניתנת באופן פרטי בתשלום של מאות ש”ח במרכז הרופאי שיבא. בדיקה זו מכונה MMA והיא בודקת את רמת החומצה המתילמלונית המצטברת בדם ובשתן. כאשר רמת ה-MMA גבוהה יש בכך (באמינות וברמת דיוק גבוהה) בכדי להעיד על מחסור חמור יותר או פחות בויטמין B12 בתאים וברקמות.

בדיקת הומוציסטאין

בדיקה הנוספת שאינה ניתנת בקופת החולים מאותן הסיבות אשר צוינו קודם לכן. נעשית לרוב יחד עם בדיקת MMA לבירור מחסור של ויטמין B12. זוהי בדיקה שאינה ספציפית ל-B12, אך במצבי מחסור ספציפי ב-B12 רמת ההומוציסטאין תעלה משמעותית.. בכדי להשתמש בה כאינדיקטור נוסף לבירור המחסור, יש לוודא רמות תקינות של חומצה פולית, ויטמין B6 ומספר רכיבי תזונה נוספים. המרכז הרפואי שיבא – המכון לכימיה פתולוגית – בדיקות דם פרטיות של MMA+הומוציסטאין

סיבות למחסור ב-B12

מאפיינים תזונתיים, ספיגה לקויה במעי, דלקת כרונית במעי, מחלת חיסון עצמי הפוגעת ב-IF (פקטור פנימי) בקיבה.

מקור

Theodore M. Brasky, Emily White, Chi-Ling Chen. Long-Term, Supplemental, One-Carbon Metabolism–Related Vitamin B Use in Relation to Lung Cancer Risk in the Vitamins and Lifestyle (VITAL) Cohort.

Journal of Clinical Oncology, August 22, 2017; JCO.2017.72.773 DOI