אלירן דה-מאיו » דף הבית > יצירה רוחנית >
התחשק לי למדוט באווירה קצת שונה, התעוררתי באמצע הלילה ובחרתי ביעד, בריצה לפסגה הכי גבוהה בסביבה. מחצית הדרך על אדמה קפואה, ובהמשך תלולה ומושלגת.
רצתי כשיכולתי, החלקתי והלכתי, לבסוף הגעתי לפסגה המושלמת. בשעת זריחה אין גולשים או אנשי צוות, הדממה בפסגה מעמיקה בכל תא, התנועה חופשית ללא הפרעה.בחרתי נקודה להתמקדות, כזאת שהזכירה לי זַכּוּת, התבוננתי בה ובי.
רגע לפני שהחלה המולת המבקרים, החלקתי וקיפצתי לסירוגין בדרכי, מרחף לפרקים, מחליק על סנדלים, נזכר כמה יפים הם החיים כשמחוברים ~
הישארו מעודכנים עם התכנים החדשים שלנו – הרשמו לקבלת עדכונים
לצ׳אט בוואטסאפ
