נחל כזיב | בריכת הדולבים | בזריחה | בריכות מים קרים וטיול מים בגליל

מסלול טיול בגליל | נחל כזיב | בריכת הדולבים

עקב זיהום הנחלים שבגולן, פסענו אל הנחל הצלול והקרוב יותר לבית הבריאות, בגליל.

יצאנו בשעה המתוכננת כפי שתכננו לצאת לגולן והגענו במחצית מהזמן

אל תצפית שמצד אחד הים ומצד שני עולם ומלואו של יער ונחל.

יצאנו מהרכבים בשעת לילה ועלטה, ירח וכוכבים בלבד.

באומץ ובתושייה, צעדנו יחד, 8 נשים אמיצות, ירח קט, 3 פנסים, מליארדי כוכבים וליבי הנפעם.

ליקטנו מן הלילה ולעתים אף כיבינו את התאורה, רק בכדי לחוות את כוחה של זריחה, המלבלבת ומפציעה מתוך הלילה, כשאנו צועדים בכיוון מזרח, בעומקו של חורש צפוף. החשיכה מתפוגגת והאור מתעורר, הכוכבים אינם נראים, הירח עוד מאיר והשמש לוקחת עוד רגע טרם שהיא מפציעה, כמו ממתינה עד שנגיע אל תצפית הצופה במדויק אל עיניה הרכות.

שם אנו מתיישבים, הלב וכל שאר האיברים, הרוח הקרירה והעיניים שמצפות לדבר אחד בלבד:

שמש שתחדור דרכן אל הלב! וכך קורה, כל אחת בדרכה וכל לב בדרכו, מטמיעים את האור, השמש החד-פעמית ביום זה שבו כולנו חיים, משתדלים להטמיע עוד ממנה ולקרב אליה את הלב, מבלי להשרף, רק להתחמם ולהתעורר עוד קצת,

 לפחד קצת פחות, להעז קצת יותר. וקרן אור אחת אשר נגעה בי עמוקות, אחת בלבד שנראית כמו אחת ויחידה, אשר חילקה את היום לצד אחד ואת הלילה לצד נוסף. ממש בחירה בין חושך לאור, עוד קצת סבלנות וגם החלק החושך יתאורר לאיטו, כמו שרק השמש יודעת לעשות, להאיר כל חלקה טובה, ללא גבולות. קרן אור אחת שלא אשכח עוד שנים מרובות.

משם פסענו במרץ והחלקנו [כמעט כולנו] מטה אל הנחל. נכנסו לגן-העדן וטבלנו פעם אחר פעם, כאשר בין הטבילות העמקנו אל בטן האדמה החשוכה יותר מחשיכת הלילה החשוך ביותר שבנמצא. השתבללנו אל תוך הניקבה והמשכנו כעשרות מטרים תחת האדמה, בליבה המזרים מים אל הנחל והעולם.

התיישבנו על אבן בת מליוני שנים והדהדנו בשירה ובתפילה, הודיה ואהבה למים המרפאים, אהבה מרפאה, התמסרות מגשימה, אלוהות אחת שמאפשרת את הרגע הזה, אשר לעולם יישאר בלב כל אחת ואחד שהתארחו בה, ברחמה של אמא אדמה, בקרירות המים, בחשיכה המוחלטת אשר האירה לכולנו את הדרך הלאה.

הודיה – הודיה – הודיה

ושרק ימשיך כך!

התארחו בבית הבריאות לריפוי והשבת האחריות לבריאותכם.