אלירן דה-מאיו » דף הבית > פודקאסטים והרצאות >
את אלירן נסעתי לפגוש בבית הבריאות וההתכנסות אותו הוא הקים בקיבוץ תובל שבצפון. המקום בו ‘נזרעים זרעי רפואה ומטפחים את פירות ההחלמה והבריאות ‘ ככה רשום באתר שלו וככה הרגשתי באויר כשנעמדתי מחוץ לרכב.
ישבנו שעתיים יחד ולמדתי ממנו כל כך הרבה. למדתי על צניעות וענווה ולמדתי כמה אנחנו עשויים חתיכה אחת של גוף ונשמה. למדתי גם שאין טעות ושהכל מדויק וגם שהסרטן או כל מחלה אחרת היא לפעמים גם הזדמנות.
הזדמנות לעצור רגע מהמירוץ ולנער מאתנו האחזויות שכווצו אותנו לגודל הזהויות שחשבנו שהם אנחנו. הזדמנות להקשיב פנימה למנגינה הזו שהיא יחודית לנו. הזדמנות להכיר בכמה אנחנו שווים ויכולים לסלוח זה לזה. הזדמנות לראות בזריחות והשקיעות את כל כל האושר שזקוקה לה נפשנו.
אלירן בן 33 והספיק לבנות קומה אחת מעל הדברים שאני כותב כאן ומופיע מולכם. עבורי הוא משב רוח רענן במפרשים עלהם אני משיט את ספינת החלומות שלי. תודה שהסכמת ונתת לנו להכיר ממך עוד. לא יכולתי לאחל לעצמי פתיחת שנה יותר יפה מזו. תודה אלירן.
~~~~~~~~~~
*מצרף בשתי התגובות הראשונות את החזון שהוא כתב בגיל 20 וכשאני קראתי אותו אמרתי לעצמי “זה מישהו שאני רוצה לפגוש” ואת הקישור לאתר של בית הבריאות וההתכנסות.
הישארו מעודכנים עם התכנים החדשים שלנו – הרשמו לקבלת עדכונים
לצ׳אט בוואטסאפ
