חמאות אגוזים, שקדים וגרעינים מרוכזות בטעם ייחודי, נספגות בגוף באופן מירבי.
n
nמתאימות להעשרת כל ארוחה מבושלת או טרייה, כממרח או מטבל או ישירות מהצנצנת ללא חרטה.
n
nאם חשבתם שאי אפשר ליהנות ממזון בריאות אמיתי, עתיר שומנים בריאים וחיוניים לבריאות המוח והתאים, יש לכם עכשיו הזדמנות.
n
nמומלץ לשמור בקירור לשמירת הטריות והערך התזונתי.
n
n
n
nקראו מאמרים מקיפים על חיידקים שנכתבו ע”י אלירן:
n
nחיידקים מועילים לרפואת האדם
n
nחיידקים אצל תינוקות והשפעתם על הבריאות
n
nקשר חדש בין פטריות וחיידקים לקרוהן
n
nצפו בהרצאה מתיאטרון גבעתיים של אלירן על חיידקים מועילים ומזיקים, ההבדלים בין מזונות פרוביוטיים, ירקות כבושים או מותססים, מתכונים לירקות מותססים וכבושים ומערכת העיכול:
n
nhttps://youtu.be/rpfH1y2jmbM
n
n
n
תזונה פרוביוטית ומערכת החיסון
n
המיקרוביום האנושי במעיים מורכב מעשרות מערכות ומאלפי סוגים של מינים שונים, מספר מערכות עיקריות כמו Firmicutes, Bacteroidetes הן המערכות הדומיננטיות, אחריהן Proteobacteria, Actinobacteria ומעט פחות: Verrucomicrobia, Fusobacteria.
n
קהילת החיידקים Ruminococcus דומיננטית יותר אצל אוכלי הכול והמזון מן החי, כאשר קהילת ה- Prevotella דומיננטית יותר אצל צמחונים. היחס שבין קהילת ה- Prevotella לבין קהילת ה- Bacteroides עשוי לרמוז ומשמש כממצא קליני המעיד על האיזון הכולל שבמיקרוביום.
n
קהילת ה- Butyricicoccus וקהילת ה-Lactic Acid Bacteria ובהם ה- Lactobacillus וה- Bifidobacterium נמצאו בעלי השפעה חיובית על המיקרוביום, הגנום והבריאות. נוכחות דומיננטית ומאוזנת של קהילות אלו נחשבת כמגינה מפני זיהומים דלקתיים במעיים ומניעה של שגשוג תאים סרטניים.
n
המיקרוביום שבמעיים מרחיק לכת בהשפעתו על קצב וויסות חילוף החומרים, פעילות המוח, תפקוד הלב, מערכת הדם וכלי הדם, הכבד, הכליות, הריאות ועוד.. בדם של כל אדם יימצאו חומרים כימיים שונים המיוצרים ע”י חיידקים ומועברים ע”י ספיגה במעיים אל מחזור הדם ואל האיבר שאליו הם מכוונים באזורים שונים שבגוף (6).
n
n
n
n
n
n
n
n
n
n
חומרי גלם מבוססי בורות, תוצרי פירוק בתרבות
n
בורות ותרבות משולבות ידיים הן גורם עיקרי למחלות (ומלחמות)..
n
זוג הורים ותינוק משתעל דורשים טיפול בביקור אצל הרופא המגלה אחריות ומתנגד למתן תרופות. ההורים משתהים ודורשים טיפול, הרופא נכנע ורושם אנטיביוטיקה. הסיפור חוזר על עצמו שוב בעוד מספר חודשים , הפעם לטיפול באזניים. בשני המקרים הילד אינו ‘נשא’ של חיידקים, לא נעשתה בדיקה והאנטיביוטיקה המטפטפת מעצבת את האיבר הגדול והמשפיע ביותר על הבריאות שבהווה ובעתידו.
n
ההורים ביקשו טיפול להפסקת התסמינים, הרופא פעל בניגוד להנחיות ותחת לחץ ההורים “טיפל” ללא כל תועלת תוך כדי גרימת נזק.
nהרופא “טיפל” בהורים ולא בחולה עצמו, במתן המרשם הוא הגדיל את הסיכויים לחזרה משנית של החולה אל מרפאתו.
n
זה אינו תפקידו של הרופא, זאת אינה תבונה, זאת אינה רפואה, אלו הם חומרי הגלם מבוססי בורות המתבטאים בתוצרי פירוק שבתרבות, שברפואה הניתנת לציבור.
n
השימוש חסר האחריות באנטיביוטיקה נחשב לאיום השלישי בהשפעתו על סיכויי השרידות ובריאות האנושות. הרצון לדכא תסמינים בטווח זמן מיידי והתשוקה לסיפוק ופתרונות מידיים מקרבים בהדרגה, באיטיות אך בהתמדה אל המגיפה הבאה, תחלואה הולכת וגדלה. מעט כאב ואי-נעימות במשך יום או יותר יכולים להיות הזדמנות לחשב מחדש את אופני ההתנהגות והמסלולים המשפיעים על חיינו, בריאותנו ומידת שמחתנו. המחשבה שהחיים ‘קצרים מדי’ בכדי להתמודד עם האמונות העיוורות, התמכרויותינו והרגלינו ההרסניים היא טענה המדחיקה את העובדות: אנו מקצרים את חיינו ופוגעים באיכות ובמידת השמחה שאנו חווים בחיינו.
n
ניתן למנוע את המשך ההתדרדרות, ניתן לשנות את ההרגלים האישיים, הממסדיים, הפוליטיים, התרבותיים והרפואיים.
n
ניתן לשנות את אזורי הנוחות אך זה ייקח עוד דורות ומאות של שנים, ניתן להתחיל עכשיו ולהפשיט את המשקעים המצטברים שבמוח, שבנפש ובממלכת הרגש. החיים של כולנו נוחים מדי בכדי שנשנה אותם מן היסוד, לעתים קרובות אנו מעדיפים את החיים הנוחים וסיפוק התשוקות המיידיות מאשר החיים המאתגרים ומלאי המשמעויות.
n
אבולוציה של המיקרוביום ויחסי הגומלין בינה לבין בריאות ומחלה
n
קו-אבולוציה מתארת את מערכת יחסי הגומלין ההדדית והמתמשכת בין שני מינים שונים המעודדים אחד באחר אבולוציה גנטית ולשינויים גנטים הדדיים. לאורך מליוני שנות אבולוציה התפתחה מערכת היחסים בין החיידקים שבסביבה והמיקרוביום שבמעיים ובגוף האדם.
n
הקהילות החיידקיות שבמעיים ובגוף מתחלקות לשלושה סוגים המאפיינים אותן:
n
סימביוזה קומנסלית (Commensalism): “חיים ביחד ליד השולחן”, הסימביונט (החיידק) נהנה בזמן שהגוף המארח אינו מתוגמל או ניזוק.
n
סימביוזה הדדית (Mutualism): שותפות והדדיות מלאה, כל אחד מהצדדים תלוי באחר ותורם לאחר מעצם נוכחתו והתנהגותו.. הגוף מארח את החיידקים אשר נהנים מסביבה בטוחה ומאפשרת התרבות ושגשוג. החיידקים מפרישים חומרים כימיים ומשתתפים בפעילויות הביולוגיות לשימור ולטיפוח החיים שבגוף המארח.
n
פתוגנים (Parasitism): קהילות חיידקיות שתלטניות, ‘טרוריסטיות’ אשר חודרות אל פנימיותו של הגוף המארח, ממתינות לשער כושר מתאימה ומחוללות מהומה, מפרישות רעלנים ומפירות את ההומאוסטזיס שבגוף המארח. החיידקים פולשים לגוף המארח, אינם מועילים ואף מזיקים.
n
קו-אבולוציה של מליוני שנים ‘נפרצה’ או השתנתה דרמטית במשך עשרות השנים האחרונות, קהילות חיידקים עתיקות יומין, שותפות מלאות לשגשוג והתפתחותו של הגוף האנושי מצטמצמות ואף נמצאות בסכנת הכחדה. הגוף המארח נעשה חשוף ורגיש לחדירה של פתוגנים מעודדי תחלואה.
n
שינויים בסביבה, אובססיביות להיגיינת-יתר, היגיינת המזון, מגוון מזון מצומצם ואיכות מזון ירודה מעודדים את השינויים הדרמטיים בהרכב המיקרוביום האנושי אשר את השלכותיו של השינוי אנו רק מתחילים להבין. ככל שהשנים חולפות ומאז שנות ה-50 המאוחרות מצטברים עוד ממצאים המלמדים ומסבירים את יחסי הגומלין שבין הרכב המיקרוביום ובין תחלואה ובריאות.
n
שינויים אלו במיקרוביום משבשים ומשנים את הסדר הביולוגי העתיק ובכך גם משנים את אמצעי ונתיבי התקשורת שבין הקהילות השונות, התאים והאיברים השונים שבגוף. תקשורת לקויה המתאפיינת במסרים פגומים, חסרים, שונים וחסרים מעודדת ואף אחראית להתפרצותן של מחלות מעיים דלקתיות ולעלייה בהיקף התחלואה של מחלות סרטן, סוכרת, עודף משקל, אוטיזם ואלרגיות שבעבר היו נדירות.
n
כיבוש של חיידקים פתוגנים את סביבת מחייתם של הקהילות המקומיות והמועילות מאלץ את הגוף להסתגל ולהתאים את עצמו לסדר החדש. הביולוגיה של התאים מסתגלת ומגיבה באיטיות לשינויים הדרמטיים שמבחוץ ומבפנים.
n
ממצאים יוצאי דופן אשר התקבלו בפרויקט המיפוי של הגנום האנושי מאפשרים או יאפשרו בעתיד להשתנות ולשנות חלקים נבחרים בגנום של בני-אדם. בימים אלו נמצא בעיצומו הפרויקט למיפוי המיקרוביום האנושי. הממצאים צפויים לתאר לראשונה בהיסטוריה את הקשר האינטימי ויוצא הדופן בין קהילות החיידקים שבמעיים ובין גוף האדם. חשיפת תפקידיהם השונים שבגוף, התנאים הנחוצים והצרכים השונים שאותם נוכל לטפח בינינו וביניהם ולמעשה לטפח את הקשר הסימביוטי שבין הגוף שבו אנו חיים לבין החיידקים שמאפשרים לנו לחיות.
n
תראפיה מיקרוביאלית
n
המחקר בשיאו למציאות החיידקים הספציפיים שאותם יהיה ניתן לבודד ובאמצעותם לטפל בתחלואה. מדעי הרפואה מבינים את חשיבותם ואת הפוטנציאל הנרחב. על אף הידע המצטבר ההנחיות הניתנות לציבור הן עדיין הפוכות מהממצאים שידועים בפועל.
nההנחיות הניתנות לציבור הן הפוכות מאלו אשר ידועות כמועילות ומטפחות את המיקרוביום האנושי. ההנחיות הן למעשה הדרך הבטוחה להוציא מכלל איזון ותפקוד יעיל של המיקרוביום.
n
הפער בין הממצאים המדעיים ובין התראפיות הקליניות אשר מוצעות לציבור הינו עצום !
n
השתלת צואה (כדוגמא בודדת ומוכרת) נכנסה למסגרת הטיפולית שבישראל רק בשנת 2015 ובארה”ב מספר שנים קודם לכן, על אף שטיפול זה ידוע ביעילותו (ובעלותו הזולה) כבר עשרות (ואף אלפי) שנים.
n
פארמאביוטיקה (Pharmabiotics) משמעה השימוש בחיידקים כתרופה (“Bugs To Drugs“). מדובר בתחום מחקר חדשני אשר עדיין בתהליכי פיתוח שצפויים להמשך עוד עשרות של שנים ועד לפיתוח של תרופות מוגנות בפטנט.
nבמהלכן של מליוני שנים התפתחה מערכת יחסים תלותית והדדית בין החיידקים לבין הגופים המארחים. אין זה מספיק ‘לצרוך’ חיידקים במזון, באוויר או בתוסף פרוביוטי בכדי שהם בפועל ישתלבו ויהפכו לקהילות מועילות שבגוף. מרבית התוספים הפרוביטיים המוכרים ואשר נבדקו לאורך שנים נמצאו כחסרי תועלת לגמרי או באופן מכריע. רוב התוספים הפרוביטיים מכילים כ-4-8 מינים בלבד של חיידקים ולאחר כ-24 שעות של מעבר בדרכי העיכול, לא נותר מהם כל זכר, מינים אלו נכחדים בדרך (בקיבה) או שהם אינם מוצאים את מקומם כחלק מהמיקרוביום האנושי שבמעיים, הם אינם היו חלק ממנו וגם כעת, הם אינם משתלבים (ומועילים..).
n
איבר המיקרוביום העצום שבמעיים מתפקד באופנים מסועפים ומורכבים אף יותר מאיברים אחרים שבגוף האדם. המיקרוביום אינו נחשב ‘לאיבר’ שתפקודיו ותכונותיו ידועים באופן מלא כאיברים אחרים, אך ידוע שבכל פגיעה ספצפית שבו ייפגעו בתאונת שרשרת גם נתיבי התקשורת ותפקודיהם של שאר המערכות בגוף. במשך 50-100 השנים האחרונות מערכת זו התעצבה והסתגלה מחדש לתנאי הסביבה החדשים ולמגוון ואיכות התזונה המשתנים לאורך ההיסטוריה האנושית. זוהי המערכת הסתגלנית המהירה ביותר בגוף האדם. מחזורי החיים הקצרים, השכפול וההתרבות המהירה מאפשרים את ההסתגלות היעילה של חיידקי המיקרוביום ובכך מאפשרים להתאים את עצמם לתנאי סביבה ותזונה המשתנים מקצה לקצה ובמהירות גבוהה.
n
על אף זאת – מערכת הגנום האנושי משתנה בקצב של עשרות ואף מאות אלפי שנים ובכך אינה מותאמת לשינויים מקצה אחד למשנהו של תפקודי המיקרוביום.
n
הפערים וערוצי התקשורת החדשים שבין המיקרוביום לבין הגנום עוד רחוקים מלהתעצב ולהתאים את עצמן ביחד אל המציאות החדשה. הפערים ואי-ההתאמות גדלים ככל שהשנים חולפות והרגלי ההתנהגות והסביבה משתנים במהירות גבוהה.
n
מנקודת מבט חיצונית – מדובר בכאוס מוחלט ! מנקודת מבט רפואית – מדובר בהפרה כרונית של ההומאוסטזיס, מנקודת מבט אנושי – מדובר בחוקי משחק חדשים שבהם האיברים לומדים ומסתגלים באיטיות למציאות חדשה.
nצפויות התאמות במשך אלפי השנים הבאות ועד שאלו ייעשו מנקודת מוצא של הגנום, יעילותן ותפקודתן של המערכת החיסונית, המוח, הלבלב, הכבד, הכליות, הריאות ואיברי המין יהיו מוטלים בספק ותחת מבחנים ואתגרים שאינם פשוטים כלל.
n
מחלות חיסון-עצמי (Auto-Immune) הן ברובן תוצר לוואי של הכאוס הנוצר בין המיקרוביום לבין הגנום. רובן עדיין מוגדרות כאידיופטיות (ללא סיבה ידועה), אך הגדרות אלו משתנות לגמרי מדי יום ושנה, ככל שנחשפים הקשרים ההדוקים וההדדים בין המיקרוביום והמערכת החיסונית. מנקודת מבט מיקרוביאלית, כל הרס ופגיעה במיקרוביום יש בה בכדי לעודד ולהסביר את הסיבות והגורמים (גם אם לא באופן ישיר) להתפרצות של מחלות חיסון עצמי ואחרות. תגובת שרשרת שתחילתה במסרים משובשים ותקשורת לקויה המובילים להפעלה ולהתבטאות של מאות ואף אלפי גנים שונים, גנים שבהתבטאותם (או בחוסר התבטאותם) מעודדים ובאופן ישיר לתופעה של בלבול ו’מתקפה עצמית’. נסו להשיב את התקשורת על כנה והגנום עשוי להתבטא כסדרו וללא כל הפרעה.
n
חיידקים פתוגנים משגשגים בזמן דלקת וחום. ככל שהדלקת ממושכת יותר כך משך הזמן ארוך יותר להתרבותם. פתוגנים רבים מייצרים ומפרישים חומרים כימיים (flagellin, peptidoglycans, lipopolysaccharide) המוסיפים ‘אש’ ומעודדים את המשכיות הדלקת. ריכוזים גבוהים של חומרים אלו נמצאו אצל אלו שסובלים מעודף משקל ומסוכרת (4). כאשר הוזרקו חומרים אלו לעכברים שאכלו תזונה ממוצעת, הם פיתחו באופן חריג עמידות לאינסולין ועלו באופן משמעותי במשקל (5).
n
מערכת חיסונית נכשלת מייצרת נוגדנים עצמיים (Auto Antibodies) ולימפוציטים מסוג T המסמנים ותוקפים את הרקמות והתאים הבריאים שבגוף. תגובה זו אינה פרופורציונאלית וגורמת לדלקות כרוניות ולנזקים מתמשכים באיברים שנמצאים תחת מתקפה. תאים בריאים אמורים לסמן ולתקוף פתוגנים ונגיפים, לא את עצמם. הטיפולים המקובלים והבודדים להתמודדות שמוצעים כיום בבתי החולים ובמרפאות נועדו להקלה בתסמינים ולניסיונות דיכוי של המערכת החיסונית. אין זה מקרי שטיפולים אלו אף מוסיפים בעיות חדשות בנוסף על הבעיה המקורית.
n
כ-80 מחלות מוגדרות כמחלות חיסון עצמי והן אינן ממוקדות באיבר אחד ספציפי, הן מפושטות בכל חלקי הגוף: במעיים ובלבלב, בעיניים ובעור, בשרירים ובמפרקים, במערכת העצבים ובדם, בקיבה, בכבד ובבלוטת התריס.
n
האם זאת מקריות או בדרך פעולה הגיונית למצב של כאוס תקשרותי, כל גוף נפגע אקראית באיבר ספציפי אחר או יותר.
n
המוח שבבטן מבקש שיכירו בו, יבינו אותו, ישמעו את זעקתו ויפעלו להצלתו ואת הגוף המארח אותו, בתוכו.
nעשו שלום עם החיידק העצום שאתם,
n
nעשו שלום והפכו לאדם השלם ביותר שאתם ושתוכלו להיות.
n
nהתסיסו והשתמשו בחיידקים טובים להכנת מזונות כבושים, מותססים ומבריאים.
n
nואם אין באפשרותכם להכין זאת לבדכם, השתמשו במקור היחידי בישראל לרכישת ירקות מותססים, ירקות כבושים, גבינות וחמאות אגוזים מותססות ושאר מזונות אורגניים ואיכותיים.
