להיוולד מחדש כנהוג לתאר בדת מתאר את הגלגול הבא של הנשמה בגוף הבא.
‘להיוולד מחדש’ באמצעות צום רפואי ורוחני מהווה חוויה חדשה וראשונית של נוכחות פיסית ורוחנית בגוף וברוח האדם הנוכחיים כפי שלא חווינו קודם לכן.
חלק מאתנו התעניין ולמד, חלקנו כבר התנסה באחת או יותר משיטותיה השונות של הרפואה לניקוי רעלים. השיטות הן רבות: תזונת מיצים, דיאטות המבוססות על מזון אחד (אבטיח, ענבים, תמרים, כרוב) ויחיד למשך זמן (Mono Diet), דיאטת אורז, מזון שאינו מבושל, מקרוביוטיקה, אבקות שונות, סוגי תה ועוד…
חלק מאיתנו שמע, למד והתנסה בשיטה עתיקה ויעילה לטיפול במצבי תחלואה משולבים: פיסיולוגית, רגשית ונפשית, שיטה המבוססת על הימנעות מוחלטת ממזון, מיצים ואבקות וכוללת שתייה של מים טהורים בלבד.
עד גיל 17 תזונתי הייתה מבוססת בעיקרה על מזון מן החי, שפע של מזון מעובד וממתקים, מעט מאוד פירות, ירקות, אגוזים וזרעים.
סבלתי במשך שנות-ההתבגרות מהפרעות עיכול, ישיבות ממושכות ומתסכלות בשירותים (עצירות), נפיחויות, גזים, כאבים ומועקה שליוותה אותי בכל רגע.
בגיל 17 שיניתי את גישתי לתזונה צמחונית והפרעות העיכול המשיכו בשלהן. כל ניסיון לתרגול מעמיק של יוגה ומדיטציה נעשה קשה ומורכב יותר. לאחר התנסות ראשונה של צום-רפואי ורוחני למשך כ-6 ימים, היו אלו הימים בהם לראשונה בחיי לא אכלתי דבר.
התועלת מכך עבורי הייתה מעבר לכל ציפייה ודמיון. מעל ומעבר לתחושות הניקיון הפנימי והקלילות, החוויה נצרבה בתודעתי כאדם בוגר, הרגלי-התנהגות וצריכה שליליים השתחררו ממני במידה רבה ודפוסים חדשים וחיוביים החלו להיטמע ולמצוא את מקומם בגופי ובישותי הרוחנית. חשתי שינוי מקצה לקצה. פסולת ומשקעים פיסיים של שנים השתחררו.
מאז ועד היום התנסיתי בעשרות צומות רפואיים ורוחניים, החל מיום אחד בשבוע ועד 21 ימים רצופים, צומות מים ובכלל. קשה לתאר במלים את התובנות והתועלת שבכל יממה שחלפה בכל אחד מהם.
רוב בני-האדם צורכים יותר מדי מזון וחומרים שאינם נחשבים כמקורות תזונה מזינים לגוף האדם. הסיבה העיקרית לכך אינה פיסיולוגית, שכן הגוף עושה כמיטב יכולתו להיפטר מהחומרים הללו מהר ככל האפשר ומפצה ביצירתיות על תת-התזונה שבה הוא מצוי.
הסיבה העיקרית לצריכה מוגזמת של מזון מכל סוג היא רגשית, אנו צורכים מזון שאינו ראוי לנו מתוך צורך וחסכים רגשיים, בתאווה בלתי-נשלטת שאינה יודעת שובע.
חסרים לנו ידע והנחיות לעשיית השינוי, וגם אם יש בידנו מידע איננו מצליחים ליישם אותו, ממש. אזור הנוחות של הרגלים מקובעים קשה לשנות.
המטרה הראשונית והבסיסית ביותר של כל צום רפואי ורוחני וההישג החשוב ביותר מתבטאים בהשבת יכולת השליטה הרגשית של האדם במערכת יחסיו עם המזון והרגליו השליליים.
השגת מטרה זו מתבצעת הן באמצעות השינויים הביוכימיים שבמוח ובגוף והן באמצעות השינויים הרגשיים והנפשיים שמשתחררים ומתעצבים מחדש במהלך הצום. השינויים בגוף כוללים את הגדלת ייצור הקולטנים למוליכים עצביים (דופאמין, סרוטונין), הפחתת הסבילות שנוצרה במשך השנים והגברת רגישותם.
שינויים מתרחשים גם בריריות של מערכת העיכול, כך, שיכולת קליטת המזון ומרכיביו משתפרת. השילוב בין השיפור בתפקודי הגוף עם ההבנות הרגשיות והתובנות הרוחניות מייצרים את התנאים להשבת השליטה של אדם בחייו על מגוון הרבדים שבהם.
“אף אם אדם יביס בקרב, אלף אנשים אלף פעמים, עדיין,
המנצח הגדול מכולם הוא זה שמנצח את עצמו” (בודהה)
צום למטרות רוחניות וטהרה גופנית הינו חלק בלתי-נפרד מרוב הדתות והאסכולות הרוחניות-הפילוסופיות בעולם כולו. רוב הצומות הדתיים הינם צומות קצרים של מספר שעות עד ימים אחדים בלבד, עקב היותם קצרי-מועד, בחלקם גם חל איסור של שתיית-מים ונוזלים אחרים. צומות מים אלו שונים בגישתם ומטרתם זה מזה, אך, כעיקרון מנחה ניתן לומר, שהמשותף ביניהם הוא הדגש על היותם קרש-קפיצה ללימוד, תרגול, העצמה וחיבור רוחניים, עמוקים ומשמעותיים יותר עבור המתנסה בהם.
האנשים שמהווים דוגמא: משה רבנו שצם על הר סיני, אליהו הנביא ודוד המלך צמו 40 ימים ועוד אחרים. בחגים וימי ציון מיוחדים: יום הכיפורים (יום הדין) תשעה באב (יום חורבן ירושלים ושני בתי-המקדש) צמים 24 שעות ללא מזון ונוזלים. בנוסף יש ארבעה צומות קצרים מזריחה עד שקיעה בפורים (תענית אסתר) הזכרת המצור על ירושלים (יז’ בתמוז), צום גדליה וי’ בטבת.
אורח-חייהם מבוסס על חוקי-התורה ועל פי מסורות חז”ל, בשבת הם נוהגים לצום כמנוחה למערכת-העיכול בנוסף למנוחה משאר עיסוקי היום-יום. נהוג אצלם לצום אחת לשלושה חודשים בחילופי העונות למשך 24 שעות.
ישו ותלמידיו צמו (40 ימים) ככתוב בקטע ‘הדרשה על ההר’. הדרשה על ההר היא קטע בו מצוטטים דברים שלפי המסופר נשא ישו לפני מאמיניו. הדרשה מצוטטת בחיבור הראשון של הברית-החדשה, הבשורה על פי מתי. בדרשה זו מבקש ישו מתלמידיו הראשונים לצום. בנוסף הוא מבקש מתלמידיו לקיים את הצום בהיחבא, על-פי הברית-החדשה אדם המציג עצמו כסובל בשעת-צום, צבוע הוא, ואילו אלו הצמים בסתר יזכו לגמול. כיום בנצרות הקתולית והאורתודוקסית נהוג להימנע מאכילת-בשר למשך 40 ימים לפני חג-הפסחא, כזכר לצום (40 ימים) של ישו. בזרם אחר של הנצרות שבאתיופיה, נהוג לאכול במשך אותם 40 ימים מזון טבעוני בלבד. (Fasting Food).
רמדאן (מזריחת השמש עד שקיעתה, ללא מזון ומים).
צום משקיעה עד זריחה לשיפור המדיטציה והבריאות.
בזרם ששמו “הדרך-האדומה” אצל בני-שבט הלקוטס (Los Lakotas) נהוג לצום מדי שנה מס’ ימים (4) מתחת לעץ ללא מזון ונוזלים עד לראיית חיזיון הנותן מענה לדרכו העתידית המשולבת בחזון של האדם הבוחר לצום (Vision Quest). המנוסים צמים עד 14 ימים שבמהלכם הם מקבלים פעם אחת נוזלים ומעט פירות.
צום (ללא מזון וללא נוזלים) מזריחה עד שקיעה במשך 19 ימים בחודש האחרון של לוח השנה הבהאי.
עיקרון יסודי ברובן של הגישות הדתיות הינו ההכרה של גוף-האדם כמקום משכן-הנשמה, ומכך הסיקו שבכדי להעצים ולהעמיק את עבודתם ותרגולם הרוחני יש לטהר ולנקות את הגוף. אין זה משנה מהי המטרה הראשונית (רפואית או רוחנית) של הבוחר לצום, גם לפני 2,000 שנה וגם היום, הצום-הרפואי והרוחני הינו כלי מאוחד ורב עוצמה לטהרת הגוף והנפש.
היפוקראטס (אבי הרפואה המערבית) השתמש בצום-הרפואי ככלי יעיל לטיפול במחלות. כך כתב לפני 2,000 שנה: “צום הינו סכין-המנתחים של הטבע”. וכך הסביר: “אין המחלות נופלות עלינו משמיים. המחלות הן תוצאה של חטאים כנגד הטבע. כשאלו מצטברים במידה ניכרת נדמה שהמחלות הופיעו ‘לפתע’ באופן פתאומי.” שיטתו של היפוקראטס מכונה “כוחות המרפא של הטבע”, לפיה כוחות המרפא פועלים ושוכנים בטבעיות בגוף-האדם ובכדי לרפא מחלה יש לייצר את התנאים הטובים ביותר עבורם בכדי לפעול. מעיקרון זה התפתח גם הרעיון לשימוש בצום לצורך העצמתם של כוחות המרפא.
אסף הרופא והרמב”ם למדו את שיטתו של היפוקראטס, אימצו והשתמשו בה לאותן מטרות של ריפוי והחלמה. הרמב”ם (רבי משה בן מימון) נולד בספרד בשנת 1138 ונפטר בשנת 1204. בהתייחסותו לשיטת הטיפול באמצעות צומות כתב בספרו הרפואי פרקי משה (מאמר ו’ בחינת הרופא): “ואני יודע כי רבים מן החולים שסבלו ממחלות מסוימות והיה להם כוח רב וגוף חזק, וריפאתי אותם במניעה מן המאכלים (בצום), זמן ארוך ובמסירת רפואות באותו הזמן.”
והאחרים שסבלו מן המחלות הידועות היטב והיה חסר כוחם ונוטים לחלשות, ריפאתים מן המקרה הזה במניעה מן המאכל עד שוב הכוח, ושב כוחם לאותם החולים, ונרפאו רפואה שלמה.”
אבן סינא וממשיכי דרכו. אבן סינא (אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה) נולד בפרס בשנת 980 ונפטר בשנת 1037. בחייו כתב 450 ספרים, שעסקו בעיקר ברפואה ובפילוסופיה. אבן סינא הינו המרפא המוסלמי בעל ההשפעה הרבה ביותר על מנהגי-הרפואה באיסלם. יש הטוענים שהרמב”ם למד וטיפל בהשראת כתביו של אבן סינא. שיטת הטיפול של אבן סינא מבוססת על צום חלקי שבו המטופל מקבל מעט מאוד מזון שכולו טרי ובלתי-מבושל. העיקרון המנחה בשיטתו הוא ליצור ‘הרעבה’ של התאים וע”י כך להפעיל את מנגנוני הריפוי וההתחדשות של כל התאים שבגוף.
כמו אפלטון וסוקרטס השתמשו בצומות של עשרה ימים ככלי לטהרה רוחנית, המתמטיקאי היווני פיתגורס מתואר כמי שנהג לצום במשך 40 ימים לצורכי בהירות- המחשבה וכך גם ביקש מתלמידיו קודם להתחלת לימודיהם.
הצום הרפואי והרוחני שמתקיים בהנחייתי אינו מבוסס על אף אחת מהשיטות הדתיות או האסכולות הפילוסופיות והרוחניות שתוארו כאן או בכלל. הצום הינו כלי טיפולי והתפתחותי אוניברסאלי שמתאים לרוב בני-האדם אשר מצבם הגופני מאפשר זאת. שלא כברוב הצומות הדתיים, לשיטתי, צום רפואי ורוחני אינו מתקיים לצורכי ענישה, עינוי או כפרה על חטאים. מטרתו הכללית היא שחרור של פסולת והתחדשות פיסיולוגית, שחרור של מטענים והרגלים רגשיים מושרשים והטעמה של הרגלים חדשים ובריאים. לחלק מהאנשים הצום מהווה את התנאים האידיאליים להעמקה והעצמת התרגול הרוחני האישי שלהם ולחלקם הוא מהווה נקודת מוצא לדרך רוחנית חדשה. הצום בהנחייתי מבוסס על שתייה של מים טהורים, הנחיה וליווי במשך כל שעות-היממה לתמיכה והגשמה של מירב מטרותיו האישיות של כל משתתף.
על סמך ניסיון וידע רב שנצבר במיליוני צומות מים ובכלל, קצרים וממושכים ברחבי-העולם, ניתן להגיד בבטחה שצום-רפואי ורוחני בפיקוח וליווי אנשי-מקצוע ולמשך זמן מוגדר מראש אינו מהווה סכנה לבריאות ולחיים. על סמך הניסיון והידע שהצטברו הוכח שההיפך הוא הנכון, צום רפואי ורוחני הינו כלי-רפואי בטוח ויעיל במיוחד בהשוואה לטיפולים אחרים, חדשניים ויקרים.
התהליך הפיסיולוגי התקין והנורמאלי להפקה של אנרגיה במהלך הצום הינו פירוק של עודפי-השומן (ומעט חלבון בשרירים) עבור המוח ומערכות חיוניות אחרות.
הצום נעשה מסוכן רק כאשר מאגרים אלו מתרוקנים, אז מתחיל תהליך שבו הגוף מפרק רקמות חיוניות (בעיקר חלבונים) לצורך הפקה של אנרגיה. מרגע זה ואילך, כל שנייה שעוברת מגבירה את היקף הנזקים ושל סכנת החיים.
צום בפיקוח וליווי של מנחים בעלי ידע וניסיון לעולם אינו אמור להגיע למצב שכזה ואף להתקרב לכך. על אדם במשקל ממוצע בתרבות המערבית לצום במשך יותר מ-4 שבועות ואף יותר מכך עד הגעתו לשלב שכזה. אלו שצמים תחת פיקוח וליווי ליותר מ-4 שבועות רצופים מגיעים מלכתחילה עם עודפי-שומן, שמאפשרים זאת בבטחה. במקרים אלו אני נוהג לקיים הפסקה של הצום אחת לשבועיים, מסיבות פסיכולוגיות ורוחניות שאינן קשורות להרעבה וחשש רפואי כלשהו.
מלבד העובדה שצום-רפואי הינו כלי טיפולי בטוח ויעיל במסגרת התנאים המתאימים, רבים מאלו שהתנסו בו חוו יתרונות נוספים בכך שנגמלו מחומרים ממכרים, נרפאו ממצבי תחלואה, התרופות ותופעות הלוואי שכרוכות בהן. חלק מהצמים אף היו לפני ניתוחים פולשניים ובסיומו של הצום כבר לא היה בהם צורך.
לאחר שהגוף מסיים להשתמש במאגרי הגלוקוז הזמינים עבורו משאריות המזון האחרונות, חל שלב של פירוק מאגרי הגליקוגן (glycogen) שבכבד ובשרירים לגלוקוז המספיק בממוצע למשך 12-24 שעות נוספות. כשאלו מתרוקנים, קצב חילוף החומרים הבסיסי (BMR: Basal Metabolic Rate) מואט בהדרגה, דופק-הלב נעשה איטי יותר, לחץ הדם פוחת באופן משמעותי וככל שחולף הזמן כמעט ואינה מושקעת אנרגיה בתהליכי העיכול.
במשך רוב חיינו ובמהלך היומיים הראשונים של הצום, חד-הסוכר גלוקוז משמש כמקור האנרגיה העיקרי למגוון פעילותיו ותפקודיו של גוף-האדם. השינויים הדרמטיים ביותר מורגשים במהלך שלושת-הימים הראשונים של הצום. במהלכם כל המערכות התפקודיות משתנות ומסתדרות לפי מקור וסוג האנרגיה החדשה שזמינה עבורם.
עיקר הפקת האנרגיה מתבצעת בתהליך הגלוקונאוגנזה ע”י פירוק של תרכובות שאינן פחמימות. הגוף מפרק שומנים (עודפי טריגליצרידים ברקמות השומן הבלתי-חיוניות) לגליצרול ומעט חלבונים (חומצות אמיניות בשרירים) ומפיק מהם אנרגיה (גלוקוז) מינימאלית לשמירת תפקודיהם החיוניים של המוח, השרירים (הלב), הכבד ושאר המערכות החיוניות.
בתחילתו של הצום (עד יומיים-שלושה), מופקת אנרגיה רבה יחסית מפירוק של חלבונים בשרירים וככל שהצום מתארך (מהיום השלישי ואילך), מעט מאוד אנרגיה מקורה בחלבונים ועיקרה מופקת מפירוק של חומצות שומן וגופי קטון (ketosis or ketone production).
במהלך שלב הביניים שבין התרוקנות מאגרי הגלוקוז ופעילותו המלאה של תהליך הקטוזיס, הגוף מפיק מעט גלוקוז מגליצרול (שומן) ומעט גלוקוז מחלבון מהשרירים. במהלך היום השני של הצום מאבדים בממוצע 60-84 ג’ של רקמת-שריר.
מהיום השלישי ואילך, תהליך הפקת האנרגיה מפירוק שומנים (קטוזיס) ויצירת הקטונים נכנס לתפוקה מרבית ונעשה למקור העיקרי והכמעט בלעדי לאנרגיה עבור המערכות החיוניות שבגוף.
החל משלב זה כמות האנרגיה המופקת מרקמת-השריר הולכת ופוחתת באופן ניכר, מלבד כמות קטנה המשמשת בתהליך הגלוקונאוגנזה להפקת גלוקוז עבור המוח בעיקר. בממוצע כ-30 ג’ ביום השלישי וכ-14 ג’ ביום העשירי.
מנגנון אבולוציוני זה נועד להגן על איבוד גדול מדי של רקמות השריר בזמנים שבהם אין מספיק מזון, כך שכוחותיו של הגוף יישמרו וכמו-כן שלא ייפגעו רקמות חיוניות.
ככל שאיבר הוא חשוב יותר מבחינה ביולוגית בגוף, כך הירידה שלו במסת-השומן והשריר היא קטנה יותר במהלך הצום.
הורמון הגלוקגון נוצר בתאי-אלפא שבאיי לנגרהנס שבלבלב, סמוך לתאי-בטא המייצרים אינסולין. פעולתו הפוכה לזו של האינסולין והוא מופרש בזמנים שבהם רמת הסוכר שבדם נמוכה מהרצוי. הורמון מלאכותי של גלוקגון ניתן במצבי היפוגליקמיה חמורים אצל סוכרתיים. במהלך צום הנמשך כ-24 שעות ויותר, הלבלב מפריש בעיקר גלוקגון לצורכי שמירת מדד תקין של סוכר בדם. עקב רמת סוכר עקבית ונמוכה מהממוצע בימי הצום (70-90 מ”ג לדציליטר דם) הפרשת האינסולין פוחתת עד למינימום האפשרי.
נמצאו מתאמים חיוביים שוב ושוב בין רמות גבוהות מהנורמה של סוכר ואינסולין שבדם לבין שגשוג מהיר יותר של תאים סרטניים והתגברותם של תהליכים דלקתיים ורב-מערכתיים (CRP) מעודדי התפתחותן של מוטציות סרטניות בתאים.
נמצא שככל שמדד התהליכים הדלקתיים שבגוף (CRP) גבוה יותר אצל חולי-סרטן (המעי הגס) לפני ניתוחים להסרת הגידול, כך הסיכויים למציאת גרורות (בכבד ובלימפה) היו גבוהים יותר וסיכויי ההישרדות לטווח ארוך נמוכים יותר (1).
בסקירה של אסופת-מחקרים נמצא: שככל שרמות ה-CRP והאינטרלוקין 6 (ציטוקין-IL-6) היו גבוהות יותר אצל הנבדקים, כך הסיכון לחלות בסרטן מכל הסוגים היה גדול יותר (2).
שמירה על מדדים תקינים של סוכר ואינסולין בדם חיונית למניעה של שגשוג סרטני והיווצרותם הראשונית של התאים. במצב של גידול קיים, שמירה על מדדים תקינים חותכים בקווי ההזנה והאנרגיה לתאים הסרטניים המשגשגים באמצעות אספקה סדירה של גלוקוז.
ככל שמדדי הסוכר והאינסולין בדם גבוהים יותר מהנורמה, נוצרים יותר רדיקליים חופשים ברקמות ומופרשים יותר חומרים מתווכי דלקת (ציטוקינים). יחד הם גורמים להחלשת המערכת החיסונית. נמצא מתאם חיובי של פי שישה ויותר בין סיבוכים מפציעות ותמותה מניתוחים ככל שמדדי הסוכר והאינסולין היו גבוהים יותר (3) (4).
חלבון מגיב C המוכר בשמו המלא CRP מיוצר בכבד ומשמש כאינדיקטור למדד התהליכים הדלקתיים הרב-מערכתיים והכלליים שבגוף. החלבון מופרש מן הרגע הראשוני של היווצרות הדלקת ורמתו מגיעה לשיאה כמספר שעות לאחר מכן.
רמתו הגבוהה מהנורמה למשך מספר שעות או ימים בלבד תאשר שמדובר בדלקת אקוטית, שלא כמו בדלקת כרונית שבה רמתו נשארת גבוהה למשך זמן ארוך ובלתי-מוגבל. נמצאו מתאמים חיוביים רבים משניתן לתאר בין מדדי אינסולין וסוכר גבוהים שבדם לבין מדדי CRP גבוהים מהנורמה.
מדד אינסולין גבוה מעודד הפרשה של חומרים מתווכי דלקת, מייצר דלקת רב-מערכתית ומעודד החמרה במצבה. מתאמים חיוביים נמצאו בין מדד CRP גבוה לבין סיכון מוגבר לחלות במחלות כלי-דם ולב (התקפי לב ושבץ מוחי), מחלות כרוניות ומחלות סרטן. במחקר שעקב אחרי מבוגרים הלוקים בעודף-משקל נמצא שתזונה מאוזנת השומרת על מדדי-סוכר ואינסולין יציבים בדם הפחיתה ב-48% את מדד התהליכים הדלקתיים שבגוף (CRP) (6).
נמצא מתאם חיובי בין מדדי אינסולין וסוכר גבוהים לבין מדדי התהליכים הדלקתיים שבגוף (CRP) אצל נשים מבוגרות ו’בריאות’. כל הפחתה לאורך זמן במדדי האינסולין הפחיתה בהתאמה את מדדי ה-CRP במשך כל ימי הצום הפרשת האינסולין היא מינימאלית ומדדי הסוכר נשמרים ביציבות נמוכים (7).
במשך כל ימי הצום נוצרים תנאים ביוכימיים חדשים המאפשרים את שיכוך- המצבים הדלקתיים והרב-מערכתיים שבגוף, מה שגורם להקלה בכאבים ובאי-הנוחות הכרוכים לעתים קרובות בנוכחותם של תהליכים אלו. שמירה על מדדי אינסולין וסוכר נמוכים במשך הצום מאפשרת גם את הפסקת ההזנה של הגידולים והתאים הסרטניים. שינויים אלו בביוכימיה של הגוף מייצרים הזדמנות נדירה עבור המערכת החיסונית לשוב לאיתנה ולהתחיל בתהליך של התמודדות והחלמה מסרטן ומחלות כרוניות אחרות.
נמצא שככל שמדד האינסולין גבוה יותר, כך בהתאמה מופרשת כמות קטנה יותר של אנזים הליפאז האחראי לפירוק והפקת האנרגיה משומנים. אינסולין מעודד אגירה וגדילה של רקמות השומן בגוף. במשך ימי הצום שבהם מדד האינסולין נמוך ביותר, אנזים הליפאז מופרש ופעיל יותר מכל זמן אחר. תנאים אלו מעודדים את פירוק עודפי רקמות השומן שבגוף וההפחתה במשקל.
נמצאו מתאמים חיוביים בין צום והגבלת קלוריות לבין חיזוק ושיפור ביצועים של המערכת החיסונית. ממצאים אלו התקבלו פעמים מרובות במחקרים שבוצעו על בע”ח 8. בשנים האחרונות מתרבים המחקרים בסטנדרטים המקובלים על השפעותיו החיוביות של הצום בבני-אדם.
אצל נבדקים שקיבלו טיפולים כימותראפיים והקרנות נמצא שככל שמשך הצום (2-6 ימים) היה ארוך יותר, כך בהתאמה פחתו היקף הנזקים לתאים הבריאים ועוצמתן של תופעות הלוואי הכרוכות בהם. המחקר משנת 2009 ובמחקר ההמשך משנת 2012 נמצא שהשפעותיו החיוביות של הצום על המערכת-החיסונית הן גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.9 פרופסור לונגו (Longo), אחד החוקרים סיכם כך: “אחת הדרכים לנצח תאים סרטניים צריכה להיות אחרת מהחיפוש הבלתי-פוסק אחר התרופות הספציפיות שהורגות אותם. ייתכן שהדרך היעילה ביותר תהיה לבלבל אותם ולדכא אותם ע”י יצירת תנאים סביבתיים קיצוניים כמו צום, אשר בהם רק תאים נורמאליים יכולים להסתגל ולהגיב במהירות”.
חילוף-החומרים במשך ימי-הצום מתבטא בהפחתת מדדי האינסולין והסוכר שבדם עד למינימום האפשרי. הפחתה במדדים אלו גורמת באופן ישיר להפחתה במדדי התהליכים הדלקתיים שבגוף. בנוסף לכך, כפי שתואר בתחילת המאמר, הגוף משתמש בגופי הקטון להפקה של אנרגיה כתחליף לגלוקוז. שינויים אלו בחילוף החומרים מייצרים את התנאים האופטימאליים להתמודדות עם סרטן. נמצא ששינויים אלו מדכאים גידולים סרטניים קיימים, מפסיקים את שגשוגם וגדילתם ואף מאפשרים במקרים מסוימים ריפוי (נסיגה) והקטנתם עד להיעלמותם (10) (11) (12).
נמצא שצום חד-פעמי שיפר את סיכוייהם של הסובלים מעודף משקל קיצוני ומתון להפחית ממשקלם במשך שבועות וחודשים לאחריו (13). נמצא גם שצום והגבלת קלוריות עשויים לשפר מדדים של סוכרתיים ולמנוע את הכשל בלבלב (14).
רבים מהמטפלים ברפואה אלטרנטיבית אינם מוכנים לקבל חולים בסרטן עקב חוסר בידע וביטחון ביכולתם לעזור. אלו דווקא הרופאים הקונבנציונאליים שמוכנים לטפל ובביטחון רב בחולי-הסרטן ובאמצעות התרופות הכימיות החדשות ובטכנולוגיות ניסיוניות ומתקדמות. ההבדל בין השניים אינו בהכרח ביעילות השיטות לטיפול, אלא לרוב בפוליטיקה ובטחונות.
מאות אלפי חולי-סרטן נפטרים כל שנה כשהם מטופלים בשיטות חדשניות ויקרות ובטיפולים כימותראפיים והקרנות. מעולם לא הועמד רופא לדין על יעילות השיטות שבהן הוא טיפל ומעולם לא עמד לביקורת על-כך, אלו נתפסות כמובן-מאליו וכשיטות מקובלות. כאשר חולה סרטן אחד ויחיד שזנח את השיטות המקובלות ובחר בשיטות האלטרנטיביות נפטר גם-כן ממחלתו, או אז התקשורת והממסד הרפואי מוצאים את הזמן להעביר את ביקורתם המחמירה והחד-משמעית.
לשמחתו של המין האנושי, שיטות רפואיות טבעיות מוצאות עם הזמן את דרכן ומקומן בשורותיו של הממסד הרפואי המקובל. עוד יעברו לילות רבים עד ששיטות אלו יהפכו לברירת המחדל, שלא כתוצאה מהיעדר תקציבים וזמן למחקר, אלא להיפך, מתוך פיתוח יכולת החמלה האנושית על חשבון הרווחיות הכספית של כל הנוגעים ועוסקים בדבר.
בסקירה מדעית בשם ‘סרטן כמחלה של חילוף-חומרים’ 15 שפורסמה בשנת 2010, סוכם כך: “הראיות תומכות בהשערה שסרטן היא מחלה של חילוף חומרים. ניתן למנוע ולדכא גידולים סרטניים ולגרום להקטנתם ונסיגתם (regression) בגודל וההתפשטות, זאת באמצעות הגבלה ממושכת בכמות הקלוריות הנאכלת (calorie restriction) וללא תת-תזונה.”
“במקום להשתמש בתרופה, עדיף לצום יום אחד” (היפוקראטס)
‘הגבלה בכמות הקלוריות הנאכלת וללא תת-תזונה’ (‘calorie restriction’) הינה הגדרה רפואית לשיטה טיפולית ברפואה תזונתית הנחקרת בעשרות השנים האחרונות על בע”ח ובני-אדם. ‘שיטה’ זו נמצאה כמאריכה את תוחלת החיים, משפרת את קצב חילוף- החומרים ומפחיתה את הסיכון למחלות כרוניות, ביניהן גם סרטן. 16 שיטה זו היא השיטה הרפואית היחידה שהוכחה עד היום כבעלת פוטנציאל להארכת תוחלת- החיים ולשיפור ניכר באיכות החיים וההזדקנות ללא מחלות כרוניות. שיטה זו הוכחה כיעילה יותר מכל שיטת טיפול תזונתית או רפואית אחרת שנבדקה אי-פעם להשגתן של מטרות אלו.
התזונה המקובלת במערב אשר ברובה מעובדת ונצרכת בכמויות שמעבר לצרכיו הפיסיים של הגוף גורמת לפגיעה וסבילות בקולטנים שונים ובמערכות ביולוגיות שונות. משקאות, מזונות, סמים ומרכיבים אחרים פועלים ומשפיעים ישירות על מנגנונים דומים במוח. לדוגמא: קפאין, ניקוטין, אלכוהול, מלח, סוכר, חלבון, שומן, מריחואנה וקוקאין.
ככל שאנו צורכים יותר קפאין, כך אנו ‘צריכים’ יותר ממנו להשגת אותה תוצאה שקיבלנו מכמות קטנה יותר בעבר. זוהי ‘סבילות’ והיא נצפית גם אצל המכורים לניקוטין, אלכוהול, מלח, סוכר, מריחואנה וקוקאין.
רוב האנשים ששוחחתי עמם אינם מודעים לכך שמזון (בעיקר מעובד ומתועש) פועל על אותם מנגנונים בדיוק, אמנם במתינות רבה יותר, אך עדיין חזקה מספיק בכדי ליצור התמכרויות וסבילויות המעודדות התנהגויות של הפרעות אכילה ושל הרס עצמי. קולטנים של מוליכים עצביים המעבירים מסרים הורמונאליים ואחרים הם אלו שאחראים לתחושת השובע, השלווה והנינוחות, העונג והסיפוק מאכילה ומקיום של יחסי-מין.
זוהי ‘מערכת התגמול והחיזוק’ הפועלת ואחראית לכך שבכל רגע ‘חיובי’ בחיינו תהיה המשכיות וחזרה בעתיד ולכל רגע ‘שלילי’ תיווצר סלידה והימנעות. באמצעות תזונה והרגלי חיים מסוימים קולטנים חשובים אלו נעשים סבילים ואנו חשים חוסר-סיפוק אף כשאנו אוכלים פי 2 ואף פי 5 מהכמות ההכרחית לגופנו. כפי שקורה עם ‘סמים’ שהוזכרו קודם, אנו נאלצים לאכול פי 5 יותר פחמימות או שומנים בכדי לחוות את תחושת-הסיפוק שבעבר היינו חווים מכמות קטנה בהרבה.
המזון בשונה מסמים, הכרחי ואנו מוכרחים לצרוך ממנו עבור קיומנו. בשעה שמנגנונים מוחיים והורמונאליים הקשורים לתחושת הסיפוק והשובע משתבשים, היכולת להתמיד בתזונה ובהרגלי חיים נכונים נעשית מאתגרת יותר ואף בלתי-אפשרית לרובם של האנשים. יש שאוכלים יותר בכל ארוחה, בין הארוחות ועדיין חשים חוסר-סיפוק, עייפות ורעב בלתי-פוסק.
מעגל קסמים שכזה מוביל לאכילה של יותר ויותר מזון ובעיקר מן הסוגים הנחותים ביותר תזונתית. כמו סם, אנו צורכים יותר ויותר מזון ליצירת גירויים מוחיים שאליהם אנו מכורים ומבלי להיות מודעים לכך.
צום אינו תרופה ואינו מעשה קסמים. צום מייצר קולטנים חדשים ומגביר את רגישותם של קולטנים קיימים. אלו שחווים לראשונה את חווית הצום נוטים לדווח על תחושה עילאית של אנרגיה ורגישות כפי שלא זכורות להן מעולם. קולטנים במערכת-העיכול ובמוח נעשים רגישים כפי שמעולם לא היו ותחושות כמו שובע, סיפוק וחיוניות מארוחה טובה נעשות לחלק בלתי-נפרד מארוחותיהם. כמות מזון קטנה פי 10 מזו שהיו רגילים לאכול מספקת ומשביעה אותם ושלא כמו בעבר, התחושות של חיוניות וקלילות שלאחר הארוחה שונות לגמרי מתחושת העייפות והכובד שחוו בעבר.
ניסיוני במשך השנים של קיום הצומות הראה שוב ושוב שתהליך ההיטהרות וההתחדשות הפיסיולוגי יחד עם תהליכי ההיטהרות וההתחדשות הרגשיים והמנטאליים מייצרים את התנאים הטובים ביותר לשינויים בהרגלים השליליים וביצירת ההזדמנות להתבססות של הרגלים חדשים, חיוביים ומועילים, כל אדם לפי רצונו ותבונתו. לאלו שסובלים מהפרעות אכילה ומעודף משקל מוצעות מדי יום דיאטות חדשות ושיטות שונות לניקוי רעלים והפחתה במשקל. שיטות אלו מבוססות לרוב על תוצאות בטווח הקצר וירידה מהירה במשקל. על אף הקשר בין צום מים וירידה במשקל, ייחודיותו העיקרית של הצום אינה הירידה במשקל, אלא בכך שהוא מאפשר התמרה של הרגלים פיסיים, נפשיים ורגשיים שליליים באלו החיוביים והמשפרים את איכות החיים.
השבת האיזון ההורמונאלי ושיפור רגישותם של הקולטנים (בעיקר דופאמין) השונים במערכת- העיכול ובמוח אף משפרים את הישגיהם והרגשתם הכללית של המאובחנים כסובלים מהפרעות של קשב וריכוז.
צום רפואי מבוסס על עקרון של מנוחה מרבית ורב-מערכתית של הגוף ושל הנפש.
עיקר חילוף החומרים בזמן הצום ממוקד בפירוק של עודפי שומנים האוצרים בתוכם פסולת ורעלים (מסיסי שומן) המצטברים במהלך שנות-החיים. ע”י פירוק עודפי השומן ושחרור הפסולת לדם, הגוף משתמש בכליות (שתן), במעי (צואה), בעור ובמערכת הנשימה כדי להיפטר ולהפריש רעלים אלו החוצה.
צום אינו כולל שתייה של מיצים, אלא מבוסס על מנוחה מקסימלית של איברי העיכול, המאפשרת התחדשות של תאי הריריות והקולטנים בקיבה, במעיים, בכליות, בכבד ובמוח. תהליכי ההתחדשות אינם קשורים לחומר צמחי או אחר המעודדים וגורמים לכך. התהליך כולו מתבצע הודות לתנאים החדשים שנוצרו וחילוף החומרים שהשתנה בגוף כולו. ייתכן שזאת הפעם הראשונה שלגוף תהיה הזדמנות לרמת התחדשות שכזאת בחייהם של רוב האנשים המתנסים בכך לראשונה.
המשתתפים בצום משתדלים להעמיק את מנוחתם, הרפייתם ושחרורם ממתחים מנטאליים ורגשיים. ככל שהצום מתארך ומעמיק, כך גם נחלשים כוחותיהם של הרגלים שליליים. תפיסת המציאות של האדם משתנה ותחושת השליטה לחייו מתחזקת. חוויה זו מעודדת את האדם לנצל את נוכחותו ומחשבתו הבהירה לתרגול רוחני ויצירה של דפוסי מחשבה והתנהגות חדשים.
צום אינו תרופה ואינו מיועד לטיפול במחלה ספציפית. התנאים החדשים שנוצרים בגוף הינם פירותיה של אינטליגנציה בת מיליוני שנות אבולוציה. כל המערכות בגוף מתואמות ומגיבות בהתאם למצב החדש. הביולוגיה כולה מתגייסת בזמן הצום. אין לכל חומר צמחי או כימי יכולות ליצירת התנאים והתיאום הרב-מערכתיים כפי שעושה זאת הגוף בעצמו. הצום הרפואי מבוסס על ‘חכמתו’, ‘ניסיונו’ ‘ורצונו’ של הגוף, ללא יכולת שליטה או ריפוי ספציפי אשר מבוססים על רצונותיו של האדם.
צום אינו כולל צמחי-מרפא, הומאופתיה, דיקור ותוספי ויטמינים. הגוף קובע את סדרי העדיפויות ואופן חלוקת האנרגיה לכל תא, איבר ומערכת. חילוף החומרים המשתנה בגוף משחרר אנרגיה ממוקדת עבור סדר העדיפויות החדש שנוצר בו.
צום מתמשך בין יממה ל-40 ימים ברציפות, זאת בהתאם למצבו הבריאותי ומטרותיו האישיות של כל צם. הצום האידיאלי מתקיים בתנאי פיקוח, השגחה ומסגרת הכוללת פעילות ותמיכה לכל משך הזמן.
שיטות שונות מאפשרות מנוחה והרפיה רב-מערכתית לגוף האדם וחלקן משלבות גם תרגול רוחני ורגשי. צום רפואי ורוחני משלב בתבונה בין הגוף לנפש – בין השינויים הכימיים לשינויים המנטליים והרגשיים – בין ניקוי הגוף לניקוי הנפש, בין צמצום האנרגיה שמקורה במזון והעצמת האנרגיה שמקורה ברוח האדם והאלוהות.
ירידה ממוצעת של 500 ג’ ביממה.
הפרשת רעלים שהצטברו במשך עשרות שנים ברקמות ובתאים.
הפחתת רמות לחץ-הדם ושמירה על התוצאות במהלך ולאחר הצום.
הפחתת רמות הסוכר והאינסולין בדם, הסרת הגורמים לתנגודת אינסולין.
הפחתת מדדי דלקת וכאבים בכל הגוף (CRP, ESR)
שיפור בתנועתיות ובגמישות של המפרקים, החוליות והשרירים במהלך ולאחר הצום. התחדשות הכמיהה לתנועה ופעילות גופנית יומיומית.
שיפור הרגישות של קולטני הדופמין והסרטונין.
תחושת שובע וסיפוק עמוקות ומהירות מכמות קטנה יחסית של מזון, בריא ופשוט.
רגישות גבוהה יותר לטעמים ולריחות של מזון הטבעי. יכולת הנאה ושביעות רצון ממזון דל בתבלינים ובמלח. תשוקה רבה יותר למזון טרי ומזין.
חילוף חומרים יעיל ומהיר יותר, יכולת ספיגה טובה יותר בזכות התחדשות המעי.
תחושת קלילות ונוחות בבטן לאחר ארוחות.
שינה עמוקה וטובה יותר, יקיצה קלה ואנרגטית ללא צורך במשקאות וחומרים מעוררים.
תחושה של חיוניות פנימית וחיצונית, מראה חיצוני טוב יותר של העור, העיניים והשיניים.
בהירות מחשבתית ושיפור מהותי בביצועים קוגניטיביים, במהלך ולאחר הצום.
סלידה אינסטינקטיבית מחומרים מעוררים וממכרים, הזדמנות לגמילה והתמדה של אורח חיים נקי מתלות בחומרים ממכרים ומחלישים לאורך זמן.
כל אדם יכול לצום לבדו בביתו, החל ממספר ימים בודדים ועד לשבועות ארוכים.
כדרך חיים, יום שבועי של צום הינו מומלץ ויתרונותיו רבים מלתאר לאלו שמתמידים בו. למי שבוחר לצום מספר ימים נוספים אני ממליץ לעשות זאת בליווי והדרכה.
צום שנמשך מעבר לשלושה ימים מייצר תגובות פיסיולוגיות, רגשיות ומנטאליות שעבור הצם חסר-הניסיון עשויות להשפיע לרעה על החוויה כולה. מלבד הפיקוח על המצב הגופני, יש חשיבות רבה לתמיכה הרגשית שמקבלים בסדנאות צום מים מאורגנות.
שלבי ההכנה בימים שלפני הצום ובעיקר בימים שלאחר סיומו חשובים במיוחד להצלחתו. בסדנא מאורגנת של צום המשתתפים נהנים מתמיכה וארוחות מתאימות בכל שלב ושלב. כך הם יכולים להשיג את התוצאות המיטיבות ביותר עבורם.
צום מים מתקיים תחת מעקב של בדיקות מדדים אשר אינן פולשניות ומציקות. על כל נרשם לסדנא של צום לקבל אישור רפואי מרופא המשפחה לאחר בחינה מקיפה של מצבו. הצוות והמנחים של הצום זמינים במשך כל שעות היממה לייעוץ, שיתוף וקבלת מענה מיידי. הצום הרפואי והרוחני שבהנחייתי מתקיים בקיבוץ תובל המשקיף לים ולהרי מירון.
חדרי האירוח תומכים בחוויה נעימה וקרובה יותר לטבע שבנפש האדם ובנוף שמחוץ לו. התכנית כוללות מדיטציות, תנועה, הרצאות וסדנאות צום מים, סדנאות צם התומכים ומעשירים את החוויה כולה. התכנית, התנאים והליווי תומכים ומאפשרים את מיצויו המרבי של הפוטנציאל מן החוויה, הן עבור בריאות טבעית והן בהתפתחות האישית. במשך הימים שקודמים לצום, מוגשת תזונה המכינה את הגוף הפיסי לקראתו.
במשך הימים שלאחר סיומו של הצום, מוגשת תזונה קלה ובהתאמה ליכולת העיכול של הגוף. חזרה הדרגתית לאכילה מסודרת חשובה ביותר להשלמת התהליך באופן המיטבי והמועיל ביותר.
“לכל אחד ואחת יש רופא פנימי בו או בה, תפקידנו הוא רק לעזור לו בעבודתו.
כוחות הריפוי הטבעיים שטמונים בתוך כל אחד ואחת מאיתנו
הינם החזקים והגדולים ביותר להשבת הבריאות וההחלמה.
המזון הינו צריך להיות תרופתנו ותרופתנו צריכה להיות במזון.
כשאת\ה חולה וממשיך לאכול, אתה ממשיך להאכיל את המחלה שלך.”
(היפוקרטס, שנת 460-377 לפנה”ס, אבי הרפואה המערבית)
תכנית צום בליווי ובפיקוח – יתרונותיה ומרכיביה
במאות המחקרים שקראנו על צומות, מסקנתם והמלצתם של 100% מהחוקרים היא לצום במסגרת, בליווי ובפיקוח. קראו מה חשוב שמסגרת לליווי צומות תכלול כדי להבטיח צום בטוח ויעיל.
סדנאות צום רפואי ורוחני בחופי סיני
תכנית צום מותאמת אישית: בליווי צמוד של אלירן וצוות בית הבריאות מת”א ועד החזרה לארץ. השילוב בין הצום, הליווי, התוכן והנופים יוצרים הזדמנות נדירה לדרך חדשה.
מחקרים עדכניים על צומות מים וצומות לסירוגין
הבנה מדעית של בטיחות ויעילות הצום שעל בסיס אותם מחקרים יצרנו את התנאים האידיאליים לליווי של צומות מים קצרים וארוכים. תוכלו לשתף במחקרים אלו את הרופאים, המטפלים, המשפחה והחברים הדואגים בנוגע לבטיחותו ויעילותו של הצום.
אוטופגיה – ניקוי עמוק שמגיע לשיאו בזמן הצום
התחברות למנגנון הביולוגי המולד לתיקון והתחדשות – הופכת את חווית הצום לעוצמתית ומרפאה ככל שהצום מתארך.
חילוף החומרים מתחילת הצום ועד היום ה-40
למידה על השינויים בחילוף החומרים במשך כל ימי הצום – מאפשרת היערכות והבנה מקיפה של החוויה המשתנה מיום ליום במשך הצום.
מרכיבים לצום מוצלח – מנוחה והזיכרות
לצום מוצלח מרכיבים שונים המתחברים יחד – מנוחה והיזכרות חיוניים במיוחד לתהליך ההתחדשות הרצוי. חוסר במרכיבים אלו עשוי לפגוע בהשגת המטרות של הצום.
היבטיו הרוחניים של צום מים ארוך
צום המשלב תרגול רוחני לצד המטרות הרפואיות – עשוי להיות שליו, נעים ומקדם מטרות בעלות ערך רב לבריאות הנפש והגוף.
הישארו מעודכנים עם התכנים החדשים שלנו – הרשמו לקבלת עדכונים
לצ׳אט WA
